מחיסכון לקיימות: מאה שנות מיחזור פסולת

מיחזור פסולת הפך מפרקטיקה כלכלית פשוטה לכלי מרכזי בשמירה על הסביבה. בעידן של צרכנות מואצת וכמויות פסולת עצומות, המיחזור מהווה גשר חיוני בין פיתוח כלכלי לקיימות סביבתית. הבנת סוגי המיחזור השונים – מנייר ופלסטיק ועד פסולת אלקטרונית – חיונית להשתתפות מודעת במעגל הכלכלה המעגלית.

ההיסטוריה של מיחזור

התפתחות המיחזור במאה ה-20

המיחזור כפרקטיקה אינו חדש לאנושות, אך התפתחותו המסודרת כמערכת ממוסדת החלה בעיקר במאה ה-20. בתחילת המאה, מיחזור נתפס בעיקר כפעולה כלכלית-תועלתנית, כאשר מתכות ונייר מוחזרו מטעמי חסכון. בתקופת מלחמת העולם השנייה, התרחש מיחזור מאסיבי בארצות רבות עקב המחסור בחומרי גלם. אזרחים בארה"ב ובאירופה נקראו למחזר אלומיניום, גומי, נייר ומתכות אחרות כחלק מהמאמץ המלחמתי.

בשנות ה-70, עם התעוררות המודעות הסביבתית, החל המיחזור לקבל משמעות אקולוגית. האירוע המכונן היה יום כדור הארץ הראשון בשנת 1970, שהציף את הדיון הציבורי בנושאי סביבה. בעקבותיו, החלו להיווסד חוקים ותקנות סביבתיים, וקמו תוכניות מיחזור מוניציפליות ראשונות ברחבי העולם. שיטת הפיקדון על מכלי משקה החלה להתפשט בארה"ב ובאירופה, ובשנות ה-80 נוסד הסמל האוניברסלי למיחזור – שלושת החצים המסמלים את מעגל האיסוף, העיבוד והשימוש מחדש.

התפתחות המיחזור בישראל

בישראל, המיחזור המאורגן התפתח מאוחר יחסית. עד שנות ה-90, כמעט ולא הייתה מודעות או פעילות ממוסדת בתחום. התפנית החלה עם חקיקת חוק הפיקדון בשנת 1999, שהטיל חובת פיקדון על מכלי משקה ועודד את החזרתם למיחזור. בשנת 2011 נחקק חוק האריזות (חוק להסדרת הטיפול באריזות) שהטיל על יצרנים ויבואנים אחריות לאיסוף ומיחזור האריזות של מוצריהם.

כחלק מהתפתחות זו, הוקם תאגיד המיחזור 'תמיר' שאחראי על יישום חוק האריזות, והחלו להופיע בנוף הישראלי פחי מיחזור בצבעים שונים. בעשור האחרון, חלה התפתחות משמעותית בתחום עם הרחבת תשתיות האיסוף והמיחזור והגברת המודעות הציבורית. חברות רבות החלו לאמץ מדיניות סביבתית שכוללת מיחזור, וקרנות שונות כמו קרן ג'נריישן החלו להשקיע בחברות שעוסקות בטיפול בפסולת ומיחזור, כחלק מאסטרטגיית השקעה בת-קיימה.

 

מיחזור פסולת

 

סוגי מיחזור והשפעתם על הסביבה

מיחזור נייר וקרטון

מיחזור נייר וקרטון הוא אחד מסוגי המיחזור הנפוצים והחיוניים ביותר. כל טון נייר ממוחזר חוסך כ-17 עצים, 26,000 ליטר מים ו-4,000 קוט"ש חשמל. התהליך כולל איסוף הנייר והקרטון, מיונם, גריסתם, הסרת הדיו וחומרים זרים, והפיכתם לעיסה שממנה מייצרים מוצרי נייר חדשים. שיעור המיחזור של נייר וקרטון בארץ הוא מהגבוהים בהשוואה לחומרים אחרים, אך עדיין נמוך ביחס למדינות מפותחות אחרות.

האתגר העיקרי במיחזור נייר הוא איכות הסיבים שיורדת עם כל מחזור. לרוב ניתן למחזר נייר 5 – 7 פעמים לפני שהסיבים נעשים קצרים מדי ואינם מתאימים לייצור נייר חדש. על אף זאת, החיסכון הסביבתי בכריתת עצים, צריכת אנרגיה ומים, ובפליטת גזי חממה הופך את מיחזור הנייר לכדאי ביותר מבחינה אקולוגית.

מיחזור פלסטיק

מיחזור פלסטיק מהווה אתגר מורכב יותר בשל המגוון הרחב של סוגי פלסטיק והצורך בהפרדתם. הפלסטיק מסווג לפי שבעה סוגים עיקריים, המסומנים במספרים 1-7 בתוך משולש החיצים. לא כל הסוגים ניתנים למיחזור באותה קלות וחלקם כמעט ולא ממוחזרים בפועל. בקבוקי PET (סוג 1) הם המוצר הפלסטי הממוחזר ביותר, בעיקר הודות לחוק הפיקדון.

ההשפעה הסביבתית של מיחזור פלסטיק משמעותית – פלסטיק שאינו ממוחזר נותר בסביבה מאות ואלפי שנים, ומהווה איום חמור על מערכות אקולוגיות יבשתיות וימיות. מיחזור פלסטיק חוסך כ-70% מהאנרגיה הדרושה לייצור פלסטיק חדש, ומצמצם את הצורך בנפט גולמי, המשמש כחומר גלם לייצור פלסטיק. קרנות מובילות בתחום האנרגיה והקיימות, כדוגמת קרן ג'נריישן, מעודדות השקעות בטכנולוגיות חדשניות למיחזור פלסטיק, במטרה להפחית את ההשפעות הסביבתיות השליליות של פסולת זו.

מיחזור זכוכית

מיחזור זכוכית נחשב לאחד מתהליכי המיחזור היעילים ביותר, שכן זכוכית ניתנת למיחזור אינסוף פעמים ללא אובדן איכות. התהליך כולל איסוף, מיון לפי צבע, ריסוק לחתיכות קטנות, ניקוי מזיהומים והתכה מחדש לייצור מוצרי זכוכית חדשים. מיחזור טון זכוכית חוסך כ-315 ק"ג של פליטות פחמן דו-חמצני ומפחית את הצורך בכריית חומרי גלם כמו חול סיליקה.

מיחזור הזכוכית בארץ מתמודד עם אתגרים לוגיסטיים וכלכליים. מרחקי השינוע הארוכים והיעדר מפעלים לעיבוד זכוכית בפריסה ארצית מקשים על הכדאיות הכלכלית. עם זאת, ישנה מגמת שיפור כאשר רשויות מקומיות רבות מציבות מיכלי איסוף ייעודיים לזכוכית. כמובן שגם חוק הפיקדון מעודד את מיחזור מיכלי המשקה.

מיחזור מתכת

מיחזור מתכות הוא אחד מתחומי המיחזור הרווחיים ביותר כלכלית. מתכות כמו אלומיניום, פלדה, נחושת וברזל ניתנות למיחזור שוב ושוב ללא פגיעה באיכותן. מיחזור אלומיניום, למשל, חוסך כ-95% מהאנרגיה הדרושה להפקתו מחומרי גלם בתוליים. פחיות שתייה מאלומיניום הן המוצר הממוחזר ביותר בעולם, כאשר במדינות מסוימות שיעור האיסוף מגיע ל-90% ומעלה.

בישראל, מערך איסוף פחיות האלומיניום החייבות בפיקדון פועל היטב יחסית, אך מיחזור מתכות אחרות מהמגזר הביתי עדיין בחסר. במגזר התעשייתי לעומת זאת, קיים מיחזור נרחב של פסולת מתכתית בשל ערכה הכלכלי הגבוה. חברות מיחזור רבות אוספות גרוטאות מתכת, מעבדות אותן ומוכרות את התוצרים לתעשיית המתכת המקומית והעולמית.

סיכום

המיחזור עבר דרך ארוכה מפתרון כלכלי זמני לתנועה סביבתית מרכזית. התפתחות התחום בארץ, הכוללת חקיקה מתקדמת ושיפור תשתיות, מדגימה את הפוטנציאל והאתגרים הקיימים. הצלחת המיחזור תלויה בשיתוף פעולה בין כל גורמי החברה – צרכנים, תעשיות וממשל – ובהבנה שמיחזור הוא לא רק פתרון טכני אלא שינוי תפיסתי ביחסנו למשאבים ולסביבה.

נגישות