מיחזור פלסטיק הוא נושא בוער בשיח הסביבתי והחברתי בישראל. העלייה במודעות לנזקים הסביבתיים גוברת, ואנחנו ניצבים בפני אתגרים לא קטנים בתחום זה. מהו מצב מיחזור הפלסטיק בישראל? מהם שיעורי המיחזור והחסמים הקיימים? ולאילו נזקים סביבתיים וכלכליים יכולים להביא מצבים של חוסר מיחזור? בואו נדבר על כל מה שצריך לדעת.

מיחזור פלסטיק בישראל – המצב הנוכחי והאתגרים

כמויות עצומות של פלסטיק מזהם נטמנות בקרקע

מדי שנה נוצרות בישראל כמויות אדירות של פסולת פלסטיק, המוערכות במאות אלפי טונות. עם זאת, רק אחוז קטן מפסולת זו ממוחזר בפועל. רוב הפלסטיק בישראל מוצא את דרכו אל אתרי הטמנת פסולת, וכך גורם לנזקים סביבתיים חמורים. הטמנת פלסטיק בקרקע מובילה לזיהום מקורות מים, לפגיעה בבעלי חיים ולשחרור גזי חממה. מדובר בבעיה סביבתית מדאיגה הדורשת התייחסות ופתרון מערכתי.

מיחזור מועט בפועל על אף חוק האריזות וקיום פחים כתומים

למרות כניסתו לתוקף של חוק האריזות ב-2011, המחייב יצרנים ויבואנים לאסוף ולמחזר חלק מהאריזות שהם מייצרים, שיעורי המיחזור של פלסטיק בישראל נותרו נמוכים. גם הצבתם של פחים כתומים לאיסוף פסולת אריזות במרחב הציבורי לא הביאה לשינוי משמעותי. הסיבות לכך כוללות היעדר תשתיות מיון ומיחזור מתקדמות, חוסר מודעות של הציבור ופיקוח רופף על יישום החוק. התוצאה היא שרוב הפלסטיק ממשיך להגיע להטמנה במקום להיות ממוחזר ומנוצל מחדש. מצב זה מצריך בחינה מעמיקה והתערבות ממשלתית על מנת להגביר את המיחזור ולצמצם את הפגיעה הסביבתית.

השלכות כלכליות וסביבתיות

הפסדים כלכליים למדינה מאי-מיחזור הפלסטיק

המחדל במיחזור פלסטיק גורם לא רק נזקים סביבתיים, אלא גם להפסדים של מיליארדי שקלים למשק מדי שנה. בנוסף, המדינה מאבדת את הערך הכלכלי הגלום בפלסטיק הממוחזר, שיכול היה לשמש כחומר גלם זול לתעשייה המקומית. תעשיית המיחזור מייצרת גם מקומות תעסוקה ירוקים רבים, אך הפוטנציאל הזה אינו ממומש עקב המחסור במתקני מיחזור מתקדמים. השקעה ממשלתית נכונה במערך המיחזור יכולה להפוך את פסולת הפלסטיק ממטרד כלכלי – למנוע צמיחה.

נזקים סביבתיים ובריאותיים מהטמנת פלסטיק בקרקע

הטמנת פלסטיק באתרי פסולת היא בעיה סביבתית גדולה בארץ הגורמת למפגעים חמורים. קודם כל, פירוק הפלסטיק באתרי ההטמנה נמשך מאות שנים, ובמהלכן משתחררים לקרקע ולמקורות המים רעלנים ומזהמים שונים. חלקיקי מיקרופלסטיק וחומרים כימיים רעילים עלולים לחלחל אל מי התהום, לזהם את הים ולהיכנס לשרשרת המזון. בנוסף, הצטברות הפלסטיק באתרי ההטמנה תופסת שטחי קרקע נרחבים ופוגעת בחי ובצומח. הפלסטיק גם עלול להתפרק לרסיסים זעירים המתפזרים ברוח ומגיעים לבתי התושבים. כל אלה הם נזקים סביבתיים המהווים סיכון בריאותי ממשי לציבור. אחת הדרכים להתמודד עם המצב היא פיתוח תשתיות ירוקות לטיפול מתקדם בפלסטיק, כפי שמקדמות חברות שונות ואפילו קרנות הון כמו קרן ג'נריישן. טכנולוגיות כאלה יכולות לעזור לצמצם את נזקי הטמנת הפלסטיק ולהפוך את הפלסטיק למקור להפקת שירותים ומוצרים הכרחיים.

צעדים נדרשים לשיפור מיחזור הפלסטיק

עידוד השימוש בפלסטיק ממוחזר על ידי יצרנים

כדי להגדיל את שיעורי המיחזור במשק יש צורך מהותי לעודד את הביקוש לפלסטיק ממוחזר בקרב התעשייה הישראלית. יצירת ביקוש לחומר הממוחזר תבטיח את כדאיות המיחזור ואת המשך פעילותן של חברות בתחום. לצורך זה נדרשת התערבות ממשלתית משולבת.

תמריצים כלכליים וקלות רגולטורית

על המדינה להנהיג מערכת של תמריצים חיוביים עבור תעשיות המשתמשות בפלסטיק ממוחזר, כמו הפחתת מיסים או מתן סבסוד. בנוסף, נדרשת קלות רגולטורית לעסקים העוסקים במיחזור, תוך קיצור זמנים לקבלת רישיונות והפחתת ביורוקרטיה. יש ליצור נורמה חדשה של עדיפות ממוחזרת, המסייעת ליצרנים לבחור בעתיד ירוק ולתרום ליעדי הקיימות הלאומיים.

שיפור יעילות מערך הפרדת הפסולת במקור

נקודת המפתח לשיפור מיחזור הפלסטיק היא הפרדה נכונה יותר של הפסולת במקור על ידי הציבור הרחב. רשויות מקומיות חייבות להגדיל באופן משמעותי את פריסת מכלי האצירה הכתומים לאיסוף פסולת אריזות, ולהנגיש אותם לתושבים. במקביל נדרשת פעילות חינוכית והסברתית רחבת היקף להטמעת הרגלי הפרדת פסולת נכונים בקרב כלל שכבות האוכלוסייה. ההשקעה בפינוי ובמיון הפלסטיק בשלב הראשוני היא קריטית לכל שרשרת המיחזור.

הגברת המודעות הציבורית לחשיבות המיחזור

חוליה מרכזית נוספת בשיפור מיחזור הפלסטיק היא העלאת המודעות הציבורית והפיכת המיחזור לנורמה חברתית מקובלת. יש לקדם קמפיינים תקשורתיים מקיפים בנושא, להדגיש את התועלות הסביבתיות והבריאותיות שבמיחזור ולהציג מודלים של כלכלה מעגלית ירוקה. פעולות חינוך בבתי הספר, שיתופי פעולה עם ארגוני סביבה והובלת יוזמות מיחזור על ידי משרדי ממשלה ורשויות – כולם יכולים להניע מהפכה תרבותית בתחום צריכת הפלסטיק והשימוש החוזר בו. חשוב לציין שיש לא מעט חברות שכבר מנסות לשנות את פני החברה. בתחום זה ניתן למצוא חברות אנרגייה וסביבה מובילות, ואפילו קרנות הון כמו קרן ג'נריישן בראשות ארז בלשה התגייסו למאבק. החברות שבהן משקיעה הקרן עוסקות בהקמה ובמתן פתרונות טכנולוגיים לטיפול במים ופסולת, ותורמת להפחתת טביעת הרגל הפחמנית במשק.

לסיכום

מיחזור פלסטיק בישראל הוא נושא מורכב הדורש התייחסות רצינית ומקיפה. האתגרים הרבים, כולל מחסור בתשתיות מתאימות ומודעות ציבורית נמוכה, מציבים מכשולים משמעותיים בפני התקדמות בתחום. עם זאת, ההשלכות הסביבתיות והכלכליות של המצב הנוכחי מדגישות את הצורך הדחוף בשינוי. הצעדים שהוצגו הם נקודת פתיחה הכרחית לשיפור המצב, וכבר היום יש חברות וקרנות המעודדות את התקדמות התהליכים הירוקים. ברגע שתעלה המודעות וייכנסו תמריצים ממשלתיים נרחבים, נוכל להתקדם אל עבר עתיד ירוק ובריא הרבה יותר.