שנות ה־40

השקם נולד בשנת 1948 ביוזמת דוד בן־גוריון, שהבין שחיילים שיוצאים להילחם אי שם זקוקים לשירותי אספקה אישיים. בהוראתו הוקמה מחלקה מיוחדת בצה"ל כדי לדאוג לרווחת החיילים. על קצין הסעד הוטל להקים שירותי מזנון לחיילים: הק"ם (הספקת קנטינות ומזנונים).

בה"ד 12, תצוגת אופנה של השקם, 1973 | צילום: מתוך הספר "שקם - 40 שנה בשירות הביטחון"

מכיוון שהשם לא תפס הוחלפה ה־ה' ב־ש' וכך נולד שק"מ (שירות קנטינות מזנונים). בחלוף 18 שנים הוסרו הגרשיים, והשק"מ הפך לשקם.

השק"מ הראשון, שכונה קנטינה, הוקם בהשראת השקם של הצבא הבריטי. מפעילי הקנטינות הראשונים היו אריה פילץ, בעל בית קפה ידוע ברחוב הירקון ובהמשך מיזמי דיזנגוף סנטר, וחצקל איש כסית, הבעלים של בית קפה כסית המיתולוגי.

שנה לאחר לידתו קיבל השקם מקום של כבוד בין הכוחות הצועדים במצעד יום העצמאות הראשון. על רקע המצב הכלכלי הקשה במדינה הוחלט לפתוח חנויות שקם במרכזי הערים הגדולות למען חיילי החובה, הקבע והמילואים.

שנות ה־50

האחריות לניהול ולתפעול השקם עברה מצה"ל למשרד הביטחון, ולמוצרי הצריכה התווספה האחריות לנופש החיילים ומשפחותיהם. הפיקוד על היחידה הופקד בידי קצין קנטינות בדרגת רס"ן, ועם הזמן הפך למפקד שקם ראשי בדרגת סא"ל.

הקנטינה הניידת בגזרות החמות | צילום מתוך הספר "שקם 40 שנה בשירות הביטחון"

לזכותו של השקם נזקף המהלך השיווקי הראשון בישראל בענף הקמעונאות: פנקסי הנחה על סך 12.5 אחוזים.

בשנת 1954 הוקמה חנות השירות העצמי הראשונה של השקם ובמדינה בכלל. הלקוחה המועדפת היתה פולה בן־גוריון שגרה בשכנות, בשדרות קק"ל.

שנות ה־60

השקם הגדילה את תחומי פעילותה והפכה לאחראית להסעדת המבקרים שהגיעו לירושלים לצפות במשפט אייכמן. בהמשך הפעילה מטבחים ובהם ארוחות חמות בבסיסי צה"ל וגם רשת מסעדות ומזנונים.

בשל ההצלחה נשלחו נציגי השקם לטורקיה ולמדגסקר בשנת 1962 כדי לסייע בהקמת חברת צרכנות לצבאותיהם.

הגרשיים מהשם שק"מ הוסרו, והמ"ם הרגילה הפכה למ"ם סופית. באותה הזדמנות זכה השקם בסיסמה: לשירות מגיני העם.

השקם החליט לפנות גם לדור הצעיר והקים חנות תל אביבית לבני נוער בשם 15 פלוס.

כדי לעודד מכירות נקטה ההנהלה צעד מקורי: הצבת דיילות בחנויות.

יחידות המילואים של השקם תרמו את תרומתן במלחמת ששת הימים ותפעלו קנטינות ברחבי סיני, יהודה ושומרון, ירושלים העתיקה והגולן.

שנות ה־70

השקם בוחר בפריפריה, וחנויות נפתחות באילת, ירוחם, דימונה, נצרת עילית, מצפה רמון, קריית שמונה ועוד. המטרה: לעודד את האוכלוסייה בעיירות הפיתוח, שהרשתות הגדולות לא הסכימו לפתוח בהן חנויות. ההפסדים, אגב, כוסו בעזרת הרווחים בערים הגדולות.

הקנטינה המעופפת במלחמת השחרור | צילום: מתוך הספר "שקם - ארבעים שנה בשירות הביטחון"

בשנת 1971 הוקמה חנות השקם המיתולוגית בעיר פועלי הנפט אבו־רודס שבדרום הר סיני. בשנות ה־70 הוקמו חנויות כלבו באופירה (שארם א־שייח) ובימית.

מי אמר שלא מסוכן לשרת בשקם? שני עובדים שהפעילו ניידת של השקם באזור תעלת סואץ נחטפו על ידי הצבא המצרי במלחמת ההתשה ושוחררו עם שבויי צה"ל לאחר מלחמת יום הכיפורים.

מאמצע שנות ה־70 החלה הרשת לשגשג, ובבעלותה היו בין היתר חנויות רהיטים, חנויות ספרים, מחסני מכירה, מפעלים ומסעדות. אפילו מכוניות נמכרו בחלק מסניפי הרשת.

יחידת המילואים של השקם השתתפה במלחמת יום הכיפורים. אלף חיילים גויסו, ובני משפחותיהם עזרו להפעיל את החנויות 24 שעות ביממה.

שנות ה־80

בשלהי שנות ה־80 החליפה המילה העברית 'שקמית' את ה'קנטינה' המיתולוגית, והשקם קיבל אישור להנפיק מניות בבורסה. זה השלב שבו הגיעה הרשת לשיא תשלומי מס הכנסה ודיבידנדים בסך מיליארדי שקלים.

שידור התוכנית כלבוטק, של רפי גינת, על ליקויי בריאות בבשר מעובד שנמכר בארץ העלה את הביקוש למוצרי הבשר שנמכרו בחנויות השקם.

צוות הקנטינה בצריפין, 1949 | צילום: מתוך הספר "שקם - 40 שנה בשירות הביטחון"

שנות ה־90

בתחילת שנות ה־90 העסיק השקם כ־7,500 עובדים, והכנסותיו עמדו על יותר ממיליארד שקלים. בהמשך העשור ספגה החברה הפסדים כלכליים קשים, והם גרמו למדינה להפריט ולמכור אותה לאלקטרה. חטיבת המזון נמכרה לשופרסל, וחנויות הכלבו למשביר לצרכן.

המאה ה־21 עד היום

בשנת 2002 העביר משרד הביטחון את ניהול הקנטינות לאגודה למען החייל. לשם כך הוקמה חברת הבת ש.י.ר.ן, ובחלוף כעשור היא מותגה מחדש בשם כוורת.

בשנת 2015, עם המיתוג החדש, הפכו החנויות לסוג של דרגסטור בלב הבסיסים ובהם מוצרי קוסמטיקה, טקסטיל, אופנה ופנאי.

בשנת 2016 הכוורות מקבלות פנים חדשות וממוחשבות עם חיבור החיילים לאפליקציית פז"מ. "למרות גילה המבוגר יחסית של הרשת, היא דאגה במהלך כל השנים להצעיר את עצמה, להתעדכן, להתחדש ולהתרענן בנראות ובמיתוג, במגוון, בנוחות הסניפים והנגשתם", מסביר מנכ"ל כוורת, צביקה גולדנברג.

חנות כוורת | צילום: סיוון פרג'

נכון להיום הרשת מעסיקה כ־200 עובדים ומפעילה מאות נקודות מכירה בבסיסים וביחידות צה"ל. לרשת יש מערך כוורות ניידות שמגיעות למוצבים לאורך הגבולות.

רשת כוורת השיקה לא מכבר אתר רכישות אונליין www.caveret.org, שמאפשר גם למשפחות החיילים להזמין ממוצרי החנות ולשלוח אותם לכל הבסיסים, גם למוצבים קטנים ומרוחקים. החבילות מגיעות אל היעד בתוך ארבע שעות עד ארבעה ימי עסקים.

טעמים משתנים 

בשנת 1948, בקנטינות כיכבו בעיקר סיגריות מתוצרת הארץ, פודינג בגביעים תוצרת תנובה, שוקולדים של עלית, גזוז בטעמים, תה חם וכריכים שהוכנו על ידי השקמיסטים.

בשנות ה־70 הכוכבים היו "מצופים", ארטיקים, מסטיקים וגם נקניקייה בלחמנייה.

והיום? בעיקר מים מינרליים, חטיף קליק, קוקה קולה, קינדר בואנו, במבה, ביסלי, מנה חמה
ודוריטוס.

המידע והצילומים מתוך הספר "שקם — ארבעים שנה בשירות הביטחון" שכתב יהושע אופיר על פי בקשת חברת השקם ובהוצאת משרד הביטחון.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו