סיני. "ראש העין מתנהלת ממשבר למשבר". צילום: גיל לרנר

עכשיו זה רשמי: ראש העירייה לשעבר, משה סיני, לא מתכוון להתמודד בבחירות הקרובות לראשות העירייה. במשך תקופה ארוכה הוא שמר על עמימות ולא הודיע אם הוא מתכוון להיכנס שוב לזירה הפוליטית, לאחר שהפסיד לפני כמעט חמש שנים לשלום בן משה.

כעת, הוא מעריך, יצביעו מרבית מתושבי העיר למען שינוי. ”השאלה המרכזית היא מי הדמות שתשכיל לסחוף אחריה את רוב המצביעים המאוכזבים?“, הוא אומר. לדבריו, הוא טרם החליט במי יתמוך במירוץ לראשות. ”בשבועות הקרובים גם אני, כתושב העיר, אודיע על תמיכתי במי שאני מאמין שיוכל או תוכל להביא לשינוי ולהנהיג את ראש העין לתקופה טובה יותר“.

סיני סוגר 20 שנים במערכת העירונית, הן באופוזיציה והן כראש העירייה. הוא מתגורר בעיר מאז שנת 1994, ומשמש בשנים האחרונות כמנכ“ל בית הספר הגבוה למוסיקה, רימון. גם למועצת העיר הוא לא מתכוון להתמודד, אך אומר כי אינו מכריז בשלב זה על פרישה מהחיים הפוליטיים.

”אין עיר כמו ראש העין“, הוא מבהיר. ”העיר היא מודל ייחודי של קיבוץ גלויות, רב תרבותיות, ערבוב יצירתי של אוכלוסיות, עדות, מסורות, ודעות. הדור הצעיר בעיר איכותי, מרגש, משפיע ומעורב, כולל לאחרונה במאבק נגד תחנת הכוח שקיבוץ גבעת השלושה מבקש לכפות עלינו ממניעי בצע כסף.

"המעורבות הפוליטית של תושבי העיר חשובה ומשקפת רצון להשפעה. מנגד, אני פחות מתחבר לניסיונות של גורמים שונים שעולים מדי פעם ליצור הקצנה פנימית ותסיסה ממניעים פוליטיים. לעיר חסרים גם מוקדי תרבות ופנאי, היא מתחבטת באיומים על איכות הסביבה, ובעיות התחבורה גוברות לאור האכלוס הרב“.

איך אתה מגדיר את מה שעובר על העיר כיום?

מפגישות עם תושבים וחברים הייתי מאפיין את הלכי הרוח ככאלה המבטאים חשש לגבי העתיד, והבנה כי העירייה טעתה כאשר נכנעה לדרישת הממשלה לקצב שיווק מטורף. קיימת תחושה כבדה לפיה ראש העין מתנהלת ממשבר למשבר ולא מונהגת עם חזון, מטרות ויעדים.

"החששות נובעים מהגידול העצום באוכלוסייה ללא מענה מתאים בשירותים, מקבלת החלטות שמאפיינת מערכת המכבה משברים במקום למנוע אותם מראש, כמו בנושאי מעונות, צהרונים, פתיחת מוסדות חינוך, כאשר רבים מבינים כי השקיפות לא קיימת. הבעיות בתחום התחבורה והמפגעים הסביבתיים רק מחריפה, והממשל המרכזי פשוט ’לא סופר‘ את העיר“.

ודווקא במצב הזה החלטת לא להתמודד שוב בבחירות?

”כיום אני נמצא בפרק אחר בחיי, ממוקד ופועל כמנכ"ל רימון בשורה של נושאי חינוך, תרבות, העצמת צעירים, סטודנטים והתנדבות בקרב אוכלוסיות מוחלשות המועצמות דרך המוסיקה. הגורל הביא אותי למקום בו החינוך, התרבות והמוסיקה יוצרים שינויים מרשימים ברמה הלאומית, ואנו מחנכים מנהיגים צעירים, כמו נטע ברזילי, שמעבר לאיכות, יש בה מרכיבים של מנהיגות והובלת נושאים ערכיים“.

למרות הישגיך ותרומתך לעיר בעשור בו כיהנת כראש העירייה, לא הצלחת לנצח את בן משה בבחירות. איך אתה מסביר זאת בפרספקטיבה של חמש שנים?

”היה לי ברור שלקחתי סיכון בבחירות הקודמות, כאשר החלטתי במודע לא לאפשר למפלגות הגדולות ולקבוצות פוליטיות, להכתיב מקומות ברשימתי בתמורה לתמיכה פוליטית. במקביל, בניגוד לאחרים, לא רציתי להבטיח הבטחות פופוליסטיות שכולם רואים כיום שלא ניתן לקיים. רבים מהתומכים נותרו אז בבית שכן חשבו שהניצחון מובטח. בכל מקרה, אני לא עוסק בעבר ותמיד צופה לעתיד“.

אתה כועס על בן משה?

”כעס זו מילה שאינה בלקסיקון שלי. מיותר להכביר על בן משה במילים. כל אדם מביא את יכולותיו לתפקידו. הוא יצטרך להסביר את הבטחותיו לעומת הישגיו, ככל שהיו במשך חמש השנים בהן עמד בראש הפירמידה, והציבור ישפוט. בראייתי חשוב, לאור המצב החמור של העיר בשורה של נושאי מפתח, להתחיל להתמקד בפתרונות יצירתיים“. 

מה אתה חושב על הסכם הגג?

”הדברים נאמרו על ידי בזמן אמת וכתובים בפרוטוקולים. ב-2014, בדיון במועצה לאישור ההסכם, שכלל 18 אלף יחידות, הגדרתי אותו כ‘התאבדות של העיר‘. לא האמנתי לנוסח שהעירייה הסכימה לחתום מול משרדי הממשלה. זו הייתה כניעה מוחלטת לכל אורך הדרך. איך אפשר להסכים לשיווק 2500 יחידות דיור בשנה? זה קצב שממוטט ערים גדולות יותר. איך הסכימו לחתום על מסמך שלא מסיט את נתיב התעופה? לא מטמין את מסדרון החשמל? לא מביא את הרכבת הקלה לעיר? לא מבטיח שלא יצוצו איומים חדשים כמו תחנת הכוח? התרעתי שהניסוחים בנושאים אלה מעורפלים ומהווים טיוח של התושבים.

"החטא הזה הביא לחמש שנים עצובות של מערכת עירונית שמכבה שריפות, לא יודעת לפתור נושאים, תלויה בחסדי הממשלה, אין לה מענה לתשתיות ציבוריות לתושבים החדשים, היא לא ביצעה פינוי-בינוי בשכונות הוותיקות, לא ביצעה שדרוגים משמעותיים בשכונות והתנהלה באופן מקרטע ללא כיוון וחזון. צר לי על כך. צר לי גם כי במקום לקחת אחריות ממשיכים לנסות להאשים אחרים. זה כבר לא עובד על אף אחד“.

אבל הטענות כלפיך הן שאתה הוא זה שחתם על הסכם הגג ב-2012 ובן משה דווקא שיפר אותו.

”זו טענה שטותית שאין לה ידיים ורגליים ומעידה על בריחה מאחריות. חתמנו על הסכם מצומצם ל-40% אחוז ממלאי יחידות הדיור (כ-8600 דירות), בעוד שב-2014, בן משה חתם על 18500 דירות. 

”בניגוד אליו, שמרתי את השליטה על השיווק אצלי. לא התחייבתי לשום לוח זמנים לשיווק ולא על מספר היחידות כל שנה. משרד הבינוי היה תלוי בעירייה בכל הנושאים כי דאגנו להבטיח שהכול יהיה כפוף לתיאום אתנו. בפועל, השיווק היה אמור להתפרס בהדרגה ובאיטיות עד שנת 2029 והכל היה נראה אחרת.

”והנה, חודשים ספורים לאחר הבחירות ב-2013, כשברקע חוסר ניסיונו  להיטותו לרצות את חבריו לכאורה שתמכו בו בבחירות ואי הבנתו את המציאות - הממשלה קיבלה בלי מאמץ, על מגש של כסף את כל מה שרצתה מבן משה ולא השיגה אצלי: הכפלה ויותר של היקף הדירות בעיר, קצב שיווק מזורז של 2500 דירות בשנה, ושליטה על אופי השיווקים בעיר, ובמקביל הצליחה להתחמק מכל בקשה משמעותית של העירייה. החלטה אומללה זו הביאה לקטסטרופה לצערי ואת המצב האמתי כיום כולם מבינים. כל ניסיון להציג את הדברים אחרת חוטא לאמת ההיסטורית“.

יש בכלל פתרונות לעיר, לפקקים? למטוסים? לתחנת הגז? להיעדר תשתיות ציבור?

”אין פתרונות קסם, ומעבר לכך יש חשש שהעיר תחזור לתקופה של גירעונות והסדרי הבראה ותאבד את עצמאותה הכלכלית והאסטרטגית. כיום האיום לחזור אחורה הוא מוחשי ואקוטי, כאשר תושבי העיר כבר נאלצים לשלם תעריפי ארנונה כבדים, שעלו בארבע השנים האחרונות, על אף הבטחות בחירות להורידן, מאגרת שמירה מיותרת, מתשלומים גבוהים בחינוך הבלתי פורמאלי ועוד.

"מפגעי איכות הסביבה קשים ומתגברים, אין מספיק אזורי מסחר ותעשייה והאופק אינו ורוד. יחד עם זאת, אסור בתכלית האסור להרים ידיים. המנהיגות החדשה תצטרך לקום באומץ ולהתעמת עם הממשלה ומשרדיה בחזית רחבה“.

לנצח את הממשלה? העיר במלחמה מולה?

”יש נקודות זמן קריטיות בהיסטוריה של ערים שמכריעות את גורלן לשבט או לחסד. אנו בנקודת הזמן הזו בעיר שלנו. אמנם בדרך לקידום עיר חשוב לשתף פעולה עם השלטון המרכזי, אך יש נקודה קריטית בה על ראש רשות מקומית להבין כי עליו להיאבק באופן חריף ותקיף יותר מול הממשלה אם היא פוגעת בתושביו, וזה המצב כיום.

”בשנים האחרונות הממשלה הכתיבה לעיר הסכם גג חסר אחריות שהחליש אותנו, העמיסה עלינו מפגעים, יצרה תלות של העירייה במשרדי הממשלה, השתיקה את האינטרסים המקומיים, על ידי פיתויים כספיים לטווח הקצר, והתוצאה: פגיעה באיכות חיינו, ירידת ערך נכסים בעיר, וסיכון לקריסה כלכלית. אין לי ספק שראש העין זקוקה כיום למנהיגות שתנצח את התפיסה הקיימת של השלמה עם המציאות“.

מה אתה מצפה כיום מבן משה שיעשה בנושא הזה כראש העירייה?

”כיום אין לי ציפיות ממנו. לצערי, כל המלצה של האופוזיציה נתפסה כמשהו פוליטי והמערכת נאטמה אליה. עניינית, ודאי שיש מה לעשות, ואפילו הרבה. מגוון אמצעי הפעולה להנהגת עיר נחושה הוא רב - אפשר היה לגייס את המרכז לשלטון מקומי ולהוביל התנגדות להסכמי גג כושלים, לשנותם בהליכים שונים, אפשר היה ליזום מחאות מתוקשרות וציבוריות באופן אקטיבי נגד איומים סביבתיים.

"אני זוכר שבתקופה מסוימת ראש העירייה לפני, יגאל יוסף, ישב ימים באוהל מחאה בירושלים לאור הקריסה הכלכלית של העיר בזמנו. מה היה כל כך קשה לארגן הפגנת מחאה בהובלת ראש העירייה מול משרדי הממשלה לאור הבעיות הקשות שהעיר סובלת, כתוצאה מההחלטות ומחוסר האכפתיות של המשרדים? כשיושבים בשקט וסומכים על ’חברים‘ מקבלים אלפי דירות ללא אזורי תעסוקה, מטוסים על הראש, תחנת כוח, לא יכולים לצאת מהעיר, לא מקבלים רכבת קלה, והכל מתנהל בעצלתיים כאילו זו גזירה משמיים. ככה לא מנהלים מאבקים וככה אין סיכוי לנצח.

”שלא נטעה, ולמען ההגינות המתבקשת, חלק מהדברים חדשים ונבעו מטעויות ומהתנהלות של הנהלת העיר, חלק התפתחו לא רק בקדנציה הנוכחית, מסדרון החשמל, נתיבי הטיסות, תוכניות הבינוי קובעו בחלקן עוד באמצע שנות ה-90, אבל במשמרת הנוכחית של ראש העיר התקבלו החלטות מוטעות, נוצר שיתוק, חוסר אונים ופאסיביות שהעצימו את הקשיים והיה צריך לעשות הדברים אחרת“.

ממטה הבחירות של שלום בן משה נמסר בתגובה: "ראש העירייה, שלום בן משה, הביא לשיאים חדשים ולהישגים חסרי תקדים במערכת החינוך בראש העין. המנהיגות והנחישות של בן משה מביאה היום לבניית מחלפים, סלילת נתיבי תנועה ורכבת חדשה שתוציא את ראש העין מהפקקים.

"תושבי ראש העין פיטרו את משה סיני מתפקידו ובחרו במקומו מנהיגות מקומית מנצחת. אנחנו בטוחים כי יבוא היום ובו משה סיני ישלים עם הפסדו, ואז יהיה גאה בראש העין המצויינת שבן משה בונה בימים אלו. אנחנו נכבד את כבודם של ראשי העיר בעבר ונקפיד על קמפיין של תקווה לראש העין".