אריאל בליאבסקי. צילום: באדיבות ההורים

אריאל בליאבסקי בן החמישה חודשים חולה בסרטן. על אף הריצות בין בתי החולים ושלל הבדיקות הרפואיות, מנסים הוריו תמר (36) וגנדי (41), שמתגוררים בשכונת פסגות אפק, לשמר ככל האפשר את שגרת חייהם של יתר חמשת ילדיהם. אלא שהדבר איננו פשוט והעול הכלכלי הולך וגובר. כעת הם מבקשים מהציבור לפתוח את הלב והכיס על מנת לאפשר להם ובעיקר לאחים הגדולים לנהל חיים שגרתיים ככל האפשר.

משפחת בליאבסקי. צילום: באדיבות ההורים

"ילדתי את התאומים אריאל ושי לפני חמישה חודשים", מספרת תמר. "כשהם נולדו שמנו לב שלאריאל יש גוש שומן מתחת ליד ימין בבית החזה. בדקו אותו, עשו אולטראסאונד ואמרו לנו שזה לא נורא, זה 'רק' גוש שומן, המנגיומה, ושנחזור בגיל חודשיים לבדיקת מעקב ובנתיים שחררו אותנו הביתה".

מה היה הגודל של הגידול?

"כשהוא נולד הגוש היה בגודל של שקד. אבל בגיל חודש וחצי שמנו לב שהגוש התחיל לגדול וניגשנו לרופא עור בבית חולים שניידר שיבדוק. הוא שלח אותנו להמון בדיקות, אבל לא בבית החולים אלא דרך הקופה מה שנגרר לאורך המון זמן ולמעשה עד שהשלמנו את כל הבדיקות עברו חודשיים והגוש רק הלך וגדל. ממש גדל לו עוד ראש מתחת ליד".

"חזרנו לרופא עם כל התוצאות והוא לא התרגש. הייתי צריכה ממש להילחם ולהתעקש כדי שישלחו אותנו לעשות לו ביופסיה. הגענו לרופאה בכירורגיה לקראת הביופסיה והיא ראתה את אריאל והתחילה לצעוק ולכעוס איך החזיקו אותנו עד עכשיו. היא אמרה לי 'שזה לא נראה טוב ושאכין את עצמי לתוצאות לא טובות של הביופסיה'. וככה באמת היה עשינו את הביופסיה למחרת וארבעה ימים לאחר מכן, קיבלנו את התוצאות".

אריאל ואחיו התאום. צילום: באדיבות ההורים

בן כמה הוא היה בשלב הזה?

"הוא היה כבר בן שלושה וחצי חודשים. וזה פשוט זמן מבוזבז שיכולנו בזמן הזה לעזור לו. אולי לא היינו צריכים בכלל להגיע לכימותרפיה אלא רק לנתח. עכשיו אנחנו צריכים קודם כל להקטין את הגידול על ידי טיפולים כימותרפיים ורק אחרי שנקטין את הגידול יוכלו להוציא אותו בניתוח. כרגע לא ניתן לנתח את אריאל כיוון שהגידול יושב מתחת ליד ומחובר לכלי דם ובלוטות לימפה. בין היתר הגידול גם פוגע בהתפתחות המוטורית של אריאל. הוא שוכב על הגב ממש כמו בלוק, ולא ממש יכול לזוז או לזחול כמו יתר התינוקות בני גילו".

יש צפי לניתוח?

"לא. בהתחלה עשינו חודש וחצי של טיפול כימותרפי שלא עזר, הגידול רק המשיך לגדול. עכשיו נותנים לו טיפול יותר אינטנסיבי, בתקווה שזה יעזור. מדובר באישפוז של חמישה ימים בשבוע כשבכל יום הוא מקבל שמונה שעות כימו ואז שלושה שבועות שאנחנו כל יומיים עושים בדיקות דם ואז שוב אשפוז. רק לאחר סיום הטיפול הזה, נדע איך הגידול הגיב והאם הוא קטן. זה ניתוח שאמור להיות מדויק ועם אחוזי הצלחה גבוהים, ברגע שהגידול יקטן".

אריאל בליאבסקי. צילום: באדיבות ההורים

איך המצב של אריאל משפיע עליכם?

"הכל התחיל כשהייתי בחופשת לידה בתשלום ולא חזרתי לעבודה מאז. ניסיתי לבקש מביטוח לאומי להאריך את חופשת הלידה בתשלום, אך דחו את בקשתי כיוון שהוא לא היה מאושפז במשך 15 ימים רצוף שזהו התנאי שלהם לזכאות. כרגע אנחנו מתקיימים רק מהמשכורת של גנדי, שהוא מנהל מטבח בפנימייה ומקצבת הנכות. הילדים מושפעים מאוד מהמצב, שי התאום של אריאל עבר לחיות אצל אמא שלי בפתח תקוה, במשך היום הוא במעון ואחר כך הוא איתה. הוא מגיע הביתה רק בשישי ושבת, נקרע לי הלב אבל אין לי אפשרות לטפל בו, כי אני כל הזמן בבתי חולים ובבדיקות. להביא מטפלת זה מאוד יקר.

"גם לגדולים מאוד קשה, תמיד יש בכי סביב הפרידה משי. גם בגלל מערכת החיסון של אריאל, ולכן הוא ממש בבידוד. כל נזלת הכי קטנה מסוכנת לו וצריך לשמור עליו. הקושי הגדול ביותר הוא לנסות לשמור לגדולים על השגרה אם זה חוגים ועוד דברים שאני משתדלת לספק להם למרות הקושי. אנחנו נעזרים המון במשפחה ובחברים, יש לנו קהילה מאוד תומכת פה בראש העין, אבל עדיין מאוד קשה".

לתרומות:

בנק דיסקונט

חשבון 153077494

סניף 056

תמר קויפמן (אריאל בליאבסקי)  או בלחיצה על הקישור הזה

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו