מלכיאור ירקוני. "חי בתת-תנאים"

”אין לי מה להפסיד“, אומר בכאב מלכיאור ירקוני (56), המתגורר כ-26 שנים באוטובוס בכניסה הצפונית לראש העין, מכיוון כביש 444. ירקוני עומד כעת לפני פינוי לאור הכוונה להרחיב את כביש הכניסה לעיר. 

”אני מיואש, אין לי לאן ללכת“, הוא מסביר. ”בעירייה הבטיחו לי המון דברים, אבל בסופו של דבר לא קיימו אף אחת מההבטחות“. חייו של ירקוני מעולם לא היו קלים. הוא גדל בעוני, אך למרות זאת התגייס ליחידת עוקץ בצה“ל. לאחר מכן הידרדר לפשע אך הצליח לצאת מהמעגל הזה וניסה בכל כוחו להתפרנס בכבוד, כשהוא לא בוחל בשום הצעה שניתנה לו. הוא סובל מנכות וכיום חי מהבטחת הכנסה ומתרומות. לדבריו, כאשר נודע לו לפני כארבע שנים על הכוונה לפנותו, הוא פנה לרשויות השונות בבקשה למנוע את המהלך או לסייע לו במציאת מקום מגורים חלופי. 

”הם הריצו אותי מאחד לשני, אבל לא באמת עזרו, אז לקחתי שלטים וכתבתי על אחד ’עיניים עצומות לרווחה‘, ועל השני ’רוצה צדק - לא צדקה‘ וישבתי מול בניין העירייה“, מספר ירקוני.

למחרת, הוא ממשיך, ראש העירייה, שלום בן משה, הבטיח לו כי יועבר לחווה העתידה לקום ואף דאג עבורו למימון לימודי מנהל פינות חי. ”כשסיימתי את הלימודים לפני כשנה, הגעתי לראש העירייה והודיתי לו על כך שהאמין בי“, סיפר עוד. ”הוא אמר שהחווה טרם נבנתה וזה ייקח עוד קצת זמן, אבל בינתיים ינסו להכניס אותי לעבוד אצל הווטרינר העירוני“.

האוטובוס בו מתגורר ירקוני

ירקוני הסכים, אבל אז נאמר לו, לדבריו, כי לאור העובדה שיש לו עבר פלילי - לא יוכל להתקבל לעבוד במחלקה הווטרינרית. ”התברר שבעירייה ’מתחמנים‘ אותי ולאחר כל ההבטחות - הם חזרו בהם“, ציין. ”התחלתי לכתוב שוב מכתבים לרווחה ובאחת הפגישות עם ראש העירייה, נאמר לי שאם נפנה לערכאות משפטיות  - הם יפעילו נגדי את כל האמצעים העומדים לרשותם“.

כעת חי ירקוני בדלות רבה. הוא לא עובד ומקבל אוכל מאנשים שאכפת להם. ”אין לי כלום ועכשיו רוצים לפנות אותי גם מהמקום שבו אני גר כל כך הרבה שנים“, הוא מוסיף. ”אני חי פה בתת תנאים אבל לפחות יש לי קורת גג“. תת התנאים עליהם מדבר ירקוני מחפירים: האוטובוס רקוב ודולף והמקום שורץ עכברים וחולדות.

עו“ד שניר רדעי, המסייע לירקוני בהתנדבות, מציין כי עלתה הצעה להעביר את ירקוני לשטח חלופי לא הרחק מהמקום בו הוא נמא כיום, כולל חיבור האוטובוס לתשתיות, אך בסופו של דבר ההצעה לא באה לידי מימוש. ”העירייה ביקשה מאיתנו להכין הסכם שבו הם מפנים אותו כ-200-300 מטרים מפה, אך לאחר שהכנו את ההסכם הם התחרטו“, אמר. ”לפני כשלושה שבועות ראש העירייה הגיע למקום ואמר כי אם הוא לא יפונה ’צריך לגדר אותו ולדחוף אותו לתעלה‘. כל הזמן מבטלים לנו פגישות עם ראש העירייה והתחושה היא שאף אחד בעירייה לא רוצה לעזור לו. זאת בושה וחרפה שבשנת 2018 אדם חי בתנאים כאלה. אני לא אשקוט ולא אנוח עד שימצא לו פתרון ראוי“.

עו"ד שניר רדעי. מסייע לירקוני בהתנדבות

הייאוש אוחז בירקוני והוא כבר לא רואה את האור בקצה המנהרה. ”אני מתבצר פה עם בנזין ואם יגיעו לפנות אותי - אשרוף את הכל כי כבר אין לי שום דבר להפסיד“.

מדוברות העירייה נמסר: ”אין בכוונת העירייה לפנות את ירקוני עד שלא יימצא לו פתרון. הפתרון לנושא נמצא לקראת סופו והעבודה על הרחבת הכביש בו הוא נמצא כעת לא תתבצע עד שלא יימצא לו פתרון. האפשרות המסתמנת היא מעבר לקראוון אחר שימוקם בקרבת מקום ויתחבר לחשמל מים וביוב כפי שקיים במצב הנוכחי. 

”מדובר בפתרון ביניים עד שיימצא לירקוני דיור במסדרת עמידר. הנושא טופל בעבר, אולם לצערנו לא צלח. ראש העירייה פנה למשרד השיכון ולעמידר כדי למצוא לו פתרון לפנים משורת הדין, ויש לציין כי העירייה סייעה לירקוני גם במלגת לימודים והוא הצליח בלימודיו“.