רב"ט כנפי. צילום: דובר צה"ל

רב“ט אלון כנפי (20) מראש העין לא התאכזב כאשר נפל מקורס טיס בשלב האחרון של טיסות המיון. הוא החליט "להפוך את הלימון ללימונדה" ובחר לעבור לצנחנים בעקבות אחיו, עמרי, שהיה קצין בחטיבה.

”ברגע שנפלתי מקורס טיס, הבנתי שאני צריך ללכת בעקבות אחי“, הוא מספר. ”הגעתי לשבוע ראיונות לכל מיני תפקידים ודירגתי מאוד גבוה את הצנחנים. הרגשתי שם הכי בנוח כי מאוד רציתי את זה ובאמת התקבלתי לשם“.

באוגוסט האחרון הוא החל את שירותו בגדוד 202 של החטיבה, וסיים טירונות ואימון מתקדם. מאז שסיים את ההכשרה, לפני כחודש וחצי, כנפי תופס קו במוצב לילך, שבגבול הצפוני. ”בהתחלה רציתי להגיע לגדוד 890 של החטיבה, כי שם אחי שירת, אבל אחרי ששובצתי בגדוד 202 הבנתי שמה שחשוב זה להיות לוחם והגדוד לא משנה“, הוא ממשיך.

כנפי, המתגורר בשכונת גבעת טל בעיר מיום היוולדו, למד בחטיבת גוונים בעיר ולאחר מכן בתיכון בגין במגמת פיסיקה-מדעי המחשב. הוא בוגר שבט עוגן של תנועת הצופים, שם היה פעיל במשך שנים רבות.

איך אתה מסביר את אחוז הגיוס הגבוה בעיר ואת הנתונים המרשימים לגבי שירות משמעותי ויציאה לקצונה?

”אני חושב שזה משהו שקשור לעיר ולאופי של התושבים. זאת עיר שיש בה הרבה יוצאי צבא ויש פה מנטליות שמעודדת את הצעירים להתגייס, להשקיע בשירות ולתת את המקסימום. אני חושב שיש בעיר אווירה של הערכה ללוחמים או למי שעושה שירות משמעותי. אני זוכר שבתור נער היו בצופים מדריכים ופעילים שמאוד הערכתי ואחר כך הם היו לוחמים בצבא. גם בחטיבה ובתיכון החדירו לנו כל הזמן ערכים דומים וזאת בעיקר הייתה דוגמה אישית מאנשים שמאוד הערכנו“.

כעת, שואף כנפי לצאת לקורס מ“כים ואחריו להיות מ“כ טירונים. ”רק עוד חודשיים נקבל תשובות לגבי היציאה לקורס מ“כים, אבל אני בהחלט מסמן את זה כיעד“, המשיך. ”אני לא יודע אם ארצה לצאת לקורס קצינים לאחר מכן, אבל זה כיוון שאני בהחלט חושב עליו“.

היו לך גם רגעי משבר?

”היה חלק קשה בשבוע המלחמה. מדובר בעשרה ימים מסכמים של ההכשרה שבהם אנחנו כל הזמן בשטח, עם חוסר שינה, חוסר באוכל, וסחבנו משקלים ממש כבדים. זה היה קשה מאוד, אבל בשום שלב לא חשבתי לפרוש. בשבוע מלחמה מגיעים למצבים שבהם חייבים להמשיך ולא משנה כמה כואב או קשה לי. אין לי ספק שהקושי הזה חישל אותי“.