עומר שכטר. צילום: מאיה גרינברג

הוא רק בן 25 וכבר הספיק ליזום אוטובוסים שיתופיים בשבת בראש העין, להקים מבנים חדשים לתנועות הנוער ולדאוג למקומות בילוי עבור צעירים חילונים בעיר. הכירו את חבר המועצה הכי צעיר בישראל, עומר שכטר מסיעת מרצ, שמתכוון להסתער על קדנציה שנייה במועצת העיר. 

מרכז הצעירים העירוני שצפוי להיחנך ביום ראשון הקרוב מהווה עבור שכטר את ההישג הגדול ביותר שלו במהלך ארבע השנים בהן הוא מכהן כחבר מועצת העיר. המרכז הוקם במטרה לסייע לצעירים בני 18 עד 40 במגוון תחומים וללא עלות. בין התחומים בהם יינתן סיוע: ייעוץ תעסוקתי, הכשרה מקצועית, לימודים ומלגות ופעילויות בילוי ופנאי. הקמת המרכז הינה יוזמה משותפת לאגף הצעירים בעירייה ולמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל.

צילום: רותי רזגור

שכטר נבחר למועצה בגיל 21 וממוקם במקום השני סיעת מרצ בעיר, אחרי סיגל שיינמן. הוא מתגורר בעיר מאז גיל 3 ובמקביל לתפקידו הציבורי עובד כמנהל מערך איגוד מקצועי בארגון המתמחים לרפואה בישראל.

כבר במהלך לימודיו בתיכון בגין בעיר, יזם שכטר יחד עם חברים מהלך לבדיקת תנאי ההעסקה של עובדי הקבלן בבית הספר ”מתוך מחשבה שזה לא הגיוני שאנחנו לא חושבים על מי ששומר עלינו ומנקה אחרינו“.

במחאה החברתית בשנת 2011 היה אחד ממקימי המאהל בראש העין, ובמהלכה גם הצטרף לפורום הדיור הציבורי. ”אני חושב שמחאת 2011 עשתה דבר חשוב“, ציין. ”היא היתה צוהר למנהיגים צעירים בפוליטיקה והביאה לפוליטיקה אנשים המאמינים בדרכם, חדורי מוטיבציה ובעלי עבר נקי מפרשות חמורות בעלות קלון.

"מה שהוביל אותי לפוליטיקה זאת האמונה שצעירים בני המקום צריכים להתחיל ולקחת יוזמה ולהזיז דברים בעצמם. הפריבילגיה לשבת על הגדר ולהתלונן על הסיאוב, השחיתות וסדר העדיפויות הקלוקל חלפה מזמן וזוהי חובתנו כצעירים לפעול באופן אקטיבי להכניס דם ותפיסות חדשות למערכת".

צילום: רותי רזגור

בארבע השנים האחרונות הוא מחזיק בתיק הנוער והצעירים במועצת העיר. ”לרוב, אנשים נוטים להתעלם מהתיק הזה ולחפש תיקים יותר 'סקסיים' כגון תכנון ובניה, תרבות, ספורט וכו’. אבל בשבילי זאת לגמרי משימת חיים. המניע הפנימי שלי היה תמיד הרצון להפוך את ראש העין לעיר יותר תוססת שיודעת לתת מענה לאוכלוסייה צעירה, ולא עוד עיר שיוצאים ממנה לעבודה, חוזרים אלייה לאחר העבודה, ובכך היא מסתכמת“.

מהם, לדעתך, ההישגים שלך כחבר מועצה?

"כשהגעתי לפוליטיקה שמתי לעצמי כמטרה להילחם עבור האוכלוסייה הצעירה בראש העין, שעד אז לא היה לה כל נציג המבין את צרכיה ואתגריה. הדבר קיבל משנה תוקף בשנים האחרונות עם הגידול הניכר באוכלוסייה הצעירה בעיר שהוכפלה. במקביל, אני פועל ביתר שאת במועצה גם בנושאים נוספים, שעל חלקם זכיתי לא אחת גם לביקורת: מיזם התחבורה בסופי שבוע, 'שבוס', שאני מיוזמיו, שמירה על מינהל תקין וסוגיית התקציב האחרון וכמובן הנושא התחבורתי וסוגיית פיתוח התשתיות העירוניות".

יצויין כי הציבור המסורתי בראש העין לא אהב, בלשון המעטה, את העובדה שאוטובוסים נוסעים בשבת בעיר. עם זאת, לאחר שהתברר כי מדובר באוטובוסים שיתופיים שנוסעים באופן פרטי המהומה בנושא דעכה.

”בנוסף, הקמנו קבוצות מנהיגות של צעירי העיר 'בראש אחר'", מוסיף שכטר. "שיפצנו מבנים חדשים ל‘צופים' ו‘לנוער העובד והלומד‘, דאגנו לסדרות של הרצאות, קורס פסיכומטרי מסובסד, סדנאות להורים צעירים, קורסים לייעוץ והכוונה לקראת לימודים, פתיחת מועדון נוער 'הצריף' בשכונה הוותיקה, מלגות לסטודנטים ופתיחת מועדון ”המרתף“ בימי שישי בערב“. 

מה רצית לעשות ולא הספקת בקדנציה הנוכחית?

”כל מה שקשור לצמיחת העיר: הכבישים לא עומדים בעומס, אין מספיק תחבורה ציבורית, קיים מחסור במבני ציבור. העיר היא מקרה קלאסי של ’לרתום את העגלה לפני הסוסים‘. אנחנו צריכים להציג חזון ברור לגבי תכנון, תחבורה, וגם מבחינת תמהיל העסקים ובתי המגורים בעיר. מה שאותי מפחיד זה שנגיע לנקודת האל-חזור בעניין הזה“.

שכטר נלחם לא מעט על כך שבעיר תופעל תחבורה ציבורית בשבת, וכתוצאה מכך, כמעט הביא לפירוק הקואליציה. ”זה לא הפחיד או הדאיג אותי“, אמר. ”אני חושב שחלק מרכזי בחזון שלי לעיר זאת ההבנה שראש העין חייבת להיות עיר חופשית. צריך להיות בה מקום לכל תושב בלי הבדלי דת, גזע ומין. העיר צריכה להכיל את כל זרמי היהדות ולחבק את כל הקהילות שנמצאות בה. היא צריכה להיות עיר שפועלת שבעה ימים בשבוע עם תחבורה ציבורית בסופי שבוע ובתי עסק הפתוחים בסופי שבוע במתכונת מצומצמת שתאפשר לחיולנים לחיות ולצרוך תרבות ומקומות בילוי בלי לפגוע בתושבי הדתיים“.

למרות זאת, התקציב לקהילה הרפורמית טרם אושר ולמרות זאת מרצ עדיין חברה בקואליציה.

”סיגל שיינמן, חברתי לסיעה, ואני עושים את כל מה שאנחנו יכולים במסגרת הכוח היחסי שלנו. הרכב המועצה כיום לא משקף את הרכב האוכלוסייה ולצערי אנחנו נמצאים בהרכב בעייתי שבו מתנכלים לכל מה שנראה שמערער את הסדר את הקיים“.

אז איך אתם נשארים בקואליציה?

”הדבר הכי פשוט זה להיות באופוזיציה. חבר מועצה באופוזיציה זאת בחירה קלה מדי וזאת לא חוכמה. גם אם צריך לגשר על דברים ולהגיע להבנות בחלק מהנושאים, על עקרונות הליבה שלי אני לא מתפשר. הרבה פעמים אני לא מצביע בהתאם לקואליציה. בנושאי דת יש לנו חופש הצבעה ואנחנו לא מוגבלים. אני לא אהיה חותמת גומי אבל גם רוצה להשאיר חותם ועשייה בעיר".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו