דקלה כהן. צילום: באדיבות כהן

בפוסט אמיץ שפרסמה לאחרונה דקלה כהן, אשת חינוך ופעילה חברתית בעיר, היא תוקפת את השימוש בביטויים הקשורים לגזענות מתוך מטרות פוליטיות.

”הבחירות הקרובות יתועלו לענייני דת ופולקלור על ידי ‘בעלי עניין‘", כתבה בפוסט. ”הם יבעירו את הגזענות כי היא כלי השרת הטוב ביותר להפקת האלקטורט. במיוחד אצל השלטונות בוותיקה שנסמכים על קולות ’הילידים‘, עושי העבודה השחורה“.

מסיבה זו, ממשיכה כהן בפוסט, צצים לאחרונה סיפורים שבהם מתלוננים בעלי אינטרס על כך שקיבלו הערות גזעניות כמו "קראו לי תימני מסריח“. ”הוא חושש שלחמולתו תשמט הקרקע מבין הרגליים“, הוסיפה. ”הסכנה האמיתית מבחינתו היא שיבוא מועמד שאיננו נמנה עם ’החמולה אהובתי' והוא לא יוכל לו“.

כהן פנתה בפוסט לאלה שהיא מכנה ”מחרפי הגזענות“ וכתבה להם כי ”לא רק בין עדות ומגדרים בודקים גזענות, אלא גם בתוך החמולות… בשכונות החדשות גזעניים? מכלילנים שכמותכם. הפילוג משרת אתכם. תסתכלו על עצמכם. הכיעור הוא שלכם“.

כהן היא ילידת ראש העין ומתגוררת בה עד היום. אביה נמנה עם המשפחות המייסדות בעיר, אם כי לא השתייכו להנהגה שקמה פה אז. ”אבי שיחיה ובני דורו העולים התמימים מתימן הם-הם שמהווים את תמצית הציונות בעיר“, ציינה. ”הם עסקו הלכה למעשה בבניית העיר“.

במקביל לשכבת התושבים העולים, היא ממשיכה, צמחה בעיר שכבה מנהיגותית סגורה ודקה מאז סוף שנות ה-40. ”אותה שכבה מסרבת לרדת מסדר היום ומהפעילות הפוליטית ומהמשילות פה בעיר“, אמרה. ”והם ממשיכים להיאחז בקרנות המזבח“.

למה הכוונה?

”יש פה מספר משפחות שמבקשות להמשיך ולעשות בעיר כרצונן. הן חושבות ששנות המעברות הם כימינו אנו, שהשלג של שנות ה-50 מאז ימי המעברות עדיין לא נמס. אותן משפחות לא הפנימו שדור בא ודור הולך ושהן כבר לא אלה שישלטו בכל דיון ושיח. אותן משפחות עדיין לא הפנימו שגם ללא ייחוס שבטי יש זכות גם ל‘אחרים' ול‘זרים', לאותו דור חדש לקחת חלק פעיל בהנהגת העיר, לומר את דעתו, להביע ביקורת ולהתעמת מולם בצורה מכובדת מול רעיונות ודפוסים ישנים. כן, גם לאבותינו זכויות היסטוריות על אדמת העיר הזאת. הם יודעים היטב כי קיימים בעיר תושבים מוכשרים, נבונים וחכמים שלא מסונפים לחמולה השולטת ומשום כך, דואגים להכשילם ולעכבם במטרה למנוע את עלייתו של הדור החדש במרחב הציבורי-פוליטי בעיר. אנו בבחינת אותם ה‘זרים' המבקשים להיכנס לאותם מעגלים שמגובשים כבר כמעט 70 שנה“.

איך את רוצה לשנות את זה?

”הגיע זמן ההכרעה וצריך לצאת נגד דפוס הבחירות השבטי של העיר ולשחרר אותה מידיהם של ראשי השבטים. דפוסי הבחירות שלנו שלנו תמיד היו שבטיות - כלכליות. מי שלא קיבל לפי ייחוסו תוגמל לפי מצבו הכלכלי-פוליטי. את השילוש הקדוש: השבט, איש ההון והאתנן ועושי הפוליטיקה הזולה צריך לדחוק לקרן זווית אלקטוראלית.

"אני יוצאת נגד התפיסה שהאחיזה בהגה השלטוני תהיה בידי משפחות ספציפיות בעיר. אני שואלת האם באמת המונחים ’גזענים‘ ו‘גזענות' שעולים דווקא עתה, הם פעלול ואקרובטיקה של פרופוגנדה פוליטית זולה? האם המונחים האלה הפכו למילות מפתח כאשר אנחנו מתקרבים למועד הבחירות? האם הביטויים הללו יתחילו לשלוט כאשר עולות אי הסכמות פוליטיות? מה מניע את אותם אנשים לפרסם מקרים כאלה ואחרים הטוענים לגזענות? ואיפה הם היו במשך ארבע השנים האחרונות בשיח, בתרומה ובעשייה הציבורית בעיר? בחינה עמוקה יותר של מדבררי הגזענות בימים האלה ובזמן הזה, מראה כי הם נאמרים על ידי ’בעלי עניין‘ שיש להם אינטרס פוליטי להשמיע דברים מסוימים ולגרום לכך שייקלטו על ידי התושבים על מנת למנוע את החלפתו של השלטון“.

לדברי כהן, יש זילות של המונח גזענות. ”אמנם הגזענות כתופעה עודנה קיימת בחברתנו, לצערי, אך דווקא ראש העין, ידעה להכיל בסובלנות מעוררת דוגמה ומופת לשכנות טובה. ודווקא משום כך, עלינו להיזהר בשימוש בביטויים גזעניים משום שיש להם השלכות חברתיות שיכולות לפגוע במרקם החברתי המשתנה והולך ונרקם ומתגבש גם בשנים האחרונות וביתר שאת“, הסבירה. ”צריך להיזהר מאותן ההשלכות שאמנם ישרתו את אותם בעלי עניין אך יזיקו להבניית חברה בריאה וסובלנית בעיר. משום שהמטרה אינה צריכה לקדש את האמצעים, צריך להפסיק לדון על הדברים בהיבט הגנטי ולכוון אותם לעשייה חברתית ולתרומה מוניציפאלית“.

את לא חווית גזענות?

”חוויתי גזענות דווקא מ‘החמולה' שאינני נמנית עם אנשי שלומה. החמולה השלטונית מתנהגת כמו חונטה - שלה ורק לה ולמרכיביה הכוח וההשפעה. אני דקלה כהן-דוד, וגם לי יש הזכות על העיר הזאת. החמולה השלטת דאגה לדחוק את הדור הצעיר דחיקה גסה ובוטה במטרה להמעיט מערכו ומהשפעתו משום שהיא מאויימת ממנו. אחרי 70 שנה הגיע לומר את הדברים האלה בקול. ואני אומר ואמשיך. בשכונה אנשים אומרים לי שאני צודקת אבל הם לא מעיזים לכתוב את זה“.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו