אופק מונדרי. צילום: דובר צה"ל

אופק מונדרי משרת בגדוד סיור גולני כחובש ובין השאר מטפל גם בפצועים מקרבות הלחימה בסוריה. מאז שהתגייס לפני כשנתיים הוא לא שוכח להביא עימו מצלמה לכל מקום אליו הוא מגיע וכך יצא לו לתעד לא מעט רגעים מרגשים.

מונדרי מתגורר ביישוב אורנית הסמוך לראש העין והתגייס באוגוסט 2015 מתוך רצון לשרת בקרבי. "עברתי גיבוש ומסלול של שנה וחודשיים שכולל הרבה ניווטים בשטח ואימוני קרב מגע", הוא מספר. ואז בעצם אמרו לי שאני חובש תגיע לתאג"ד. לא השאירו לי כל כך ברירה. לפני שהגעתי לצבא לא היה לי רקע בתחום הזה, כששמעתי על התפקיד החלטתי שמדובר תפקיד שמאוד מעניין אותי".

צילום: דובר צה"ל

כחובש יצא לך לטפל בפצועים סורים שהגיעו מהקרבות?

"כל מקרה שבו הגענו לפצועים הסורים האלה מאוד אנושי ומרגש בפני עצמו. אנחנו מגיעים לאנשים שהגיעו מאזור מאוד קשה, הם  לא גרים רחוק מאיתנו. ראיתי אמהות עם ילדים במצבים מאוד קשים. אנחנו צריכים לטפל בהם, להעביר אותם לבית חולים בארץ ולהחזיר אותם. לפעמים יוצא לנו להחזיר אותם כשהם בריאים ולפעמים לצערי בתוך שק כשהם מתים". 

למה החלטת לתעד את השירות הצבאי שלך?

"אני לאו דווקא מתעד רגעים של חבישה, אלא את השירות שלי. כל פעם כשיש אפשרות להוציא תמונה שיזכרו אותה ושאפשר יהיה להסתכל עליה עוד 20-30 שנה אני עושה את זה עם המצלמה או הטלפון הנייד. אני רוצה להראות את התמונות האלה בעוד שלושים שנה לילדים שלי ולהתרגש יחד איתם. עם כל אמצעי אפשר להוציא תמונה מרגשת".

צילום: דובר צה"ל

מה למשל יצא לך לצלם?

"תרגילים שאנחנו עושים, סתם רגעים בחיי היומיום של החיילים שאני תופס זווית מעניינת, סתם מישהו שמנגן בגיטרה או גם אם אנחנו עכשיו בתרגיל ואני מזהה תמונה יפה של נגמ"ש שנוסע באמצע השטח".

איך הגעת לתחום הצילום?

"אני התחלתי לצלם לפני שטסתי לחו"ל, עם המשפחה שלי בסביבות כיתה י'. אז קניתי את המצלמה המקצועית הראשונה שלי ומשם לאט לאט התגלגלתי. התחלתי ללמוד".

צילום: דובר צה"ל

אתה רוצה להיות צלם מקצועי לאחר שתשתחרר מצה"ל בעוד חמישה חודשים?

"אני מפחד להפוך את זה למקצוע, הייתי רוצה את זה יותר כתחביב. הרבה פעמים כשהופכים משהו למקצוע הוא מאבד מהעניין שלו בתור תחביב. הכיוון שהייתי יותר רוצה זה ללמוד רפואה בעתיד ולהמשיך לעזור לאנשים".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו