שלי רצון חתוכה. צילום: דוברות המשטרה

אין כמעט תושב אחד בעיר הוותיקה שלא מכיר את השוטרת שלי רצון חתוכה (43), מפקדת במרכז השיטור הקהילתי "אביב". לא במקרה מכנים אותה "השריף של ראש העין" - היא כבר חצי יובל אחראית על בסיס ההפעלה של מתנדבי המשמר האזרחי, ואפילו גייסה את המשפחה שלה כדי לשמור על החוק והסדר בעיר יחד עם חבריה. 

בכל ערב מגיעים מתנדבים רבים לבסיס ההפעלה בשכונת אביב, מקבלים תדרוך ויוצאים למשימות. הם גם מאבטחים את כל אירועי ההפנינג בשכונות, מסייעים בחיפוש נעדרים ועוד.

"מדובר בבסיס הפעלת מתנדבים מאוד חזק ולכן התחנה משתמשת בו לאירועים משטרתיים גם מחוץ לשכונה", מספרת רצון חתוכה. "אני נמצאת כאן 25 שנים עוד לפני שהוקמה תחנת ראש העין. אחראית גם על יחידת התנועה, שהם מתנדבים לובשי מדים שאוכפים את התנועה בעיר".

רס"ב רצון חתוכה, נשואה פלוס שניים, מתגוררת בעיר הוותיקה ומכירה היטב את התושבים. "יש לי 200 מתנדבים שכל ערב יוצאים לסיורים. אנחנו עושים בין השאר פרויקט מחוייבות אישית לבני נוער, שמתנדבים כדי לשמור על העיר שלנו".

אנחנו מבינים שהצלחת לגייס את כל המשפחה להתנדבות משטרה.

"יש לי ילד בן 18 בשם מנור ועוד ילדה בת 13 בשם מורן. הבן שלי מתנדב במחוייבות אישית כמו הרבה בני נוער אחרים בראש העין. הנוער בשבילי זה סוג של שליחות, כי אם יהיה נוער טוב לא תהיה פשיעה. זה דור העתיד ואם נשקיע בו ונטפח אותו הדור יגדל ויהיה טוב יותר. גייסתי גם את בעלי רוני להתנדבות, שמאוד תומך בי וגם את אמא שלי שמתנדבת". 

את נעדרת הרבה פעמים בשעות הערב מהבית. איך בעלך מקבל את זה?

"היו תקופות קשות שהייתי פוגשת את בעלי רוני במדרגות, בגלל שיצאתי לעבודה בערבים. היום קצת פחות, אבל כפי שאמרתי בעלי מאוד תומך בי ומבין את זה".

רצון חתוכה מספרת, כי המתנדבים במרכז אביב כבר הפכו להיות כמו משפחה. "יש המון דגש על הקטע החברתי, טיפוח מתנדבים, יוצאים פעמיים בשנה לטיולים. מסיבות גיוס לכל הדור שמתגייס באותה שכבה. יש בסיס מאוד משפחתי. אנחנו הולכים חתונות, בריתות ולוויות. אנחנו תומכים בכולם ונרתמים לעזרה באופן אישי. זה אווירה לא רק של עבודה".

תני קצת דוגמאות למקרים שנתקלת בהם לאחרונה.

"היתה לנו נעדרת שחיפשו אותה הרבה זמן, בחורה צעירה בת 17. מייד כשיצאה ההודעה העברתי התמונה שלה בקבוצות בני נוער מתנדבים ואחרי מה שכתבתי אחת המתנדבות אמרה לי 'אני רואה אותה היא באוטובוס מאחורי'. היא היתה באוטובוס בדרך לקניון אבנת בפתח תקוה. אמרתי לה 'אל תאבדי קשר עין אנחנו שולחים את הניידת של פתח תקוה אלייך'. מדובר בילדה שהיתה בסיכון, הם מאוד מעורבים ומחוברים".

אחת התופעות הנפוצות בקרב בני הנוער היא שתיית אלכוהול בגנים הציבוריים. גם בנושא זה רצון חתוכה עוסקת ביתר שאת במסגרת תפקידה: "אנחנו עושים סיורים בגנים שידועים כמקומות ששותים בהם אלכוהול. בגלל שאני מכירה את כל השכונה, אם אני רואה בני נוער ואחד מהם עושה בעיות אני יודעת את מי להזמין. דברים נפתרים לפעמים בלי להפעיל סמכות ומרות, יש להם כבוד אלי. ברגע שאני מגיעה אז העניין נפתר בדרך כלל".

את מרגישה לפעמים כמו בסרט 'השוטר אזולאי'?

"אני מאוד מחוברת לקהילה. ההורים שלי מראש העין, אני גרה בראש העין כל חיי. אני רואה את עצמי כמו אמא לכל הנוער והאווירה מאוד נחמדה. מגיע לי מזל טוב, אתמול קיבלתי את דרגת הרס"ב". 

השוטרים במרכז שיטור קהילתי אביב. תרומה לקהילה. צילום: דוברות המשטרה

מפקד מרחב שרון, תת ניצב שמעון לביא, הגיע לפני מספר ימים לרגל ראש השנה לבסיס ההפעלה בשכונה וציין לטובה את עבודת המתנדבים באומרו כי כל אחד ואחד מהם הוא שגריר של עבודת המשטרה.

שוטר נוסף שתורם רבות לקהילה הוא רס"ב זוהר שרעבי (52), אב לילדה מפתח תקוה. שרעבי מכהן כמפקד השיטור הקהילתי בשכונת אביב מזה חמש שנים ובסך הכל שוטר כבר 16 שנים. "במסגרת התפקיד אני נותן הרצאות לקשישים בנושא התגוננות מפני נוכלים וגנבים, עושה הרצאות בבתי ספר לתלמידי תיכון וחטיבות הביניים בנושאים של נסיעה באופניים חשמליים, בנושא של מניעת אלימות, סמים, הקמות רעש בין בני נוער". 

במה עסקת בשנה האחרונה?

"המיקוד שלי בשנה הזאת היה בנושאים של קשישים, כדי לעזור להם במיגון וסיוע על מנת שלא ייחשפו לנוכלים וגניבות. זאת מכיוון שקרה לנו כמה פעמים בראש העין שקשישים נפלו קורבן לנוכלים. עובדים עליהם, אומרים להם 'אנחנו רוצים לשתות מים' ואז נכנסים לחדר ועושים להם 'ניקיון' בבית בכסף ובזהב".

מלבד הפעילות המשטרתית הרגילה, שרעבי גם מסייע לקהילה. "יש קשיש ערירי שאני באופן אישי דואג לו למחסורו", הוא אומר. "לוקח אותו אליי הביתה. זה מה שמיוחד במשטרה הקהילתית. אנחנו בקשר עם הקהילה. ב-1.11.17 ייערך במרכז יום לקשיש יום קהילה ומשטרה". 

שרעבי מטפל לא מעט גם בהקמות רעש וסכסוכי שכנים. אם תרצו, גם הוא שריף מקומי. לפני זמן מה הוא נפצע במהלך פעילות בעיר אלעד. "אזרח נתן לי טוריה בראש", אומר שרעבי. "טיפלתי באירוע של הקמת רעש, התברר שהגעתי למקום של שיכורים. תוך מספר שניות התקיפו אותי באלימות ומישהו נתן לי טוריה בראש. נפצעתי בראש, 11 תפרים, הייתי מושבת וישבתי כמעט חודשיים בבית. אחר כך חזרתי לעבודה".

לא פחדת לחזור לעבודה אחרי זה?

"יש את הפחדים אבל אין ברירה. צריך להמשיך כי זאת העבודה".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו