בעולם שמחוץ לקרית גת סבורים רבים שהשאלה הכי גדולה שמעסיקה בימים אלה את אנשי בירת חבל לכיש היא מה יהיו תוצאות הבחירות לעירייה.

"דדי'ס". מסעדה רצינית, מוקפדת, טעימה ומשתלמת | צילום: אשר קשר

אז לא, ובמיוחד לא אלו מביניהם שביקרו לאחרונה במסעדת "דדי'ס" שבמרכז ביג, כפי שעשינו אנו בשבוע שעבר.

אז היינו, חווינו ואנחנו יכולים להעיד ממקור ראשון שהשאלה הגדולה כרגע בעיר היא במי סימה - הטבחית החרוצה של המסעדה - מאוהבת (וכפי הנראה, באופן נואש למדי).

לא, ברור שלא הגענו להיקש הלוגי הזה בעקבות כמות מלח מוגזמת שסימה פיזרה על הקבבים שגלגלה. מה אנחנו, ילדים? ברור שלא, אנחנו לא עד כדי כך קלישאתים.

זה דווקא בגלל הכמון. כמות אדירה של כמון, עד כדי כך שיצרה קציצת בשר חדשה שראויה יותר לשם קבון (ולא, אנחנו לא מנוזלים) מאשר "קבב מזרחי", כפי שהוא מוצג בתפריט.

אבל שני הבחורים היעילים והזריזים שמקבלים את ההזמנות בקדמת המסעדה לא מניחים לסימה לרגע לשקוע בשרעפי אהבתה, וזועקים אליה לאחור עשרות הזמנות שקיבלו.

הם מצפים ממנה להכין את המנות, כמובן, אבל לא פחות חשוב, נראה שהם עושים זאת על מנת להסיח את דעתה ממושא אהבתה: "סימה, שניצל מטוגן לעסקית", "סימה, מה עם האורז והשעועית הירוקה?", "סימה, נגמרו החצילים".

על שניצל, צ'יפס, כמון ומה שביניהם | צילום: אשר קשר

הצילו את החציל

וסימה, למרות הרומנטיקה ושאר ירקות, עושה את החצילים המטוגנים הכי טובים, לפחות בקרית גת. כל כך טובים שהם נגמרים כל כך מהר, לפני שאתה מספיק לומר איי לאב יו.

והם נגמרו בדיוק כשניגשתי למלא לי מנה נוספת מבר הסלטים, על ידי עובד אחד המפעלים שבאזור, שגמע אותם כאילו אין מחר (ואם אנחנו כבר מתבססים על מערכת היקשים אז ניתן לשער, על פי כמות השמן שהערה אל קרבו, שאולי בעבורו באמת לא יהיה מחר).

אחד הבחורים היעילים והזריזים, שראה מה מתרחש, לא חיכה הרבה וברגע שסימה הזרימה סיר חצילים טרי ומהביל הוא לא חיכה לבחור הגומע שיגיע לקחת לעצמו עוד מנת אולקוס טרייה, אלא הביא פנכת חצילים ישר לשולחננו על מנת להציל אותם עבורנו מטלפיו של ההוא.

האמת? עם כל סיפורי האהבה שמתרחשים שם (כמו זה של סימה והרומן של ההוא עם החציל), ואולי אפילו בגללם, מדובר ביופי של מסעדה: רצינית, מוקפדת, יעילה, טעימה ומשתלמת.

יש כאן עסקיות ב־49 שקל, שכוללות שני שיפודים או מנה בשרית אחרת כמו שניצל או מעורב, שתי תוספות חמות, סלטים חופשי, חצילים מדהימים, פיתות שמוגשות לך אחרי שנצרבו על הגריל ושתייה. שווה ביותר.  

צ'יפס לבקשתך

הזמנתי קבב (קבון) ונקניקיות מרגז יחד עם אורז ושניצל. אמא של הבנות שלי הזמינה שניצל עם צ'יפס וסלט.

היא העמיסה סלטים, כמו כרוב וחצילים, בבר הסלטים, ומלבדם קיבלנו גם פלטה של חומוס בסיסי עם בצל מטוגן, כרוב אדום במיונז וסלט עגבניות חריף.

הכל טרי וטוב ועם פלפל שחור גרוס, ולא עם האבקה הנוראית שקוראים לה פלפל שחור.

אמא של הבנות לא אהבה את השניצלים בגלל המחסור במעטה ראוי וקראנצ'י של פירורי לחם. אני חשבתי שזה קטנוני והבשר טרי ומצוין.

נקניקיות המרגז (שמהן קיבלנו שלוש) היו מעולות: חריפות בצורה נסבלת וטעימות ביותר. הצ'יפס היו מעולים והגיעו וול דאן כפי שאמא של הבנות ביקשה בפירוש.

האורז והשעועית הירוקה הגיעו רותחים אל הצלחת, כאילו בושלו הרגע, וזו היתה הפתעה נעימה ושונה לחלוטין מהאורז והשעועית הפושרים שאני מקבל בדרך כלל במסעדות. על הקבונים דיברנו (והקשנו) כבר מספיק.

צילום: אשר קשר

מעלית ושמה תשוקה

לשולחן שלנו מצטרפים בנימוס שני עובדי חברת המעליות אלקטרה - בחור מבוגר ובחור צעיר. באמצע הבאגט שלו המבוגר נאלץ להפסיק על מנת לעזור לקולגה, טכנאי מעליות עם מבטא רוסי כבד שמנסה לחלץ מישהו ממעלית ונדרש לחבר טלפוני.

זה היה מרתק: הביטחון שהשרה הטכנאי המבוגר הזכיר לי את סטיב מקווין במגדל הלוהט. כשהחילוץ, ששודר בלייב ברמקול של הסלולרי שלו, הסתיים בהצלחה, האנשים במסעדה התאפקו שלא למחוא כפיים, כי לא היה להם נעים להודות שהאזינו לכל מה שקרה.

מהצד השני של הקו אני לא יודע מי היה יותר אסיר תודה: המחולץ או הטכנאי שחילץ. 

ועושה רושם שהדינמיות השיתופית שבה התרחש החילוץ היא דבר מקובל למדי ב"דדי'ס". כולם כאן מכירים את כולם, כולם כאן חברים של כולם. בעודנו יושבים, אחד הקבועים שאיחר להגיע שאל סועד שהקדים למצוות מה כדאי להזמין היום.

"תזמין מעורב", ההוא אומר לו, "יצא להם אש היום". וההוא החדש ניגש לדלפק ומברך את אחד היעילים והזריזים בשלום ומבקש מעורב.

"אה כוכב, מה נשמע גבר?", מברך אותו היעיל והזריז בתגובה. "הזמנת אחלה מנה, יצא אש המעורב היום".

בפעם הבאה. 

מראה מקום:

"דדי'ס", מרכז ביג, קרית גת

טלפון: 08-6603321

שעות פעילות: א'-ה' 9:00-21:30

פסקול: "סימה, שניצל מטוגן לעסקית"

תג מחיר: שתי ארוחות עסקיות - 98 שקל