"תשקיעו בנוער", יאמר אז הפרשן התורן גשמים גרעיניים מתפרצים מפיו כהר געש מצופה פנינים. "תשקיעו בנוער, ואז במתקנים, הבעיה במתקנים", הוא יחזור ויוסיף על דבריו שעה שנערינו הכחולים לבנים ישחקו לפניו בחוסר עניין, שלולית קליפות מרצפת את סביבתו. מנגד יטען חברו השמנמן, קורקבנו מבצבץ בחן מתחתית חולצתו, ג'ונגל סמיך של שיער מאשש את דבריו, "זה לא זה, זה הכסף הגדול מעוור אותם" - הוא יקבע עם תנועת יד חותכת, חתיכות פרי בפיו - "הופה עלו לבוגרים, צ'ק מלמיליאן. יכולת אזרבייג'ן. יש פה בעיה של חינוך, חוסר תרבות", הוא מדגיש, משתעל משתעל, מבצע תנועה אלכסונית בסיומה משחרר פגז חממה מרהיב. הקהל מתפעל, טרם שמעו אחד כזה.

נבחרת ישראל. מוכיחים את הבינוניות | צילום: עוז מועלם

"בני...זונ... אבל זה לא אשמתם", יזדעף אז הצ'יף דיו כדי להרחיק משפחות מסביבתו. מקטר הוא מימים ימימה, ובר סמכא הוא בקרב הקהל הבא להסתופף על ברכיו. "ראיתי את פלה וגם גרינצ'ה בועטים בסחבות מגולגלות, כאן מדובר בפער גנטי חמור. היהודים...", הוא מדגיש בפני הסובבים, "...היהודים הם ארוכי מוח אבל קצרי שרירים, זה עוד ידוע מתקופת נורדאו". טובים בספרינטים בהייטק, חלשים בבנייה לטווח ארוך. פאס פאס איט'ס א אקזיט.

"זה בגלל האנטישמים מפיפ"א", תנמק אז הגברת הקולנית מיציע הכבוד, "הם מחפשים איך לדפוק אותנו בדירוג", תזדעק פרועת שיער, מוחאת כפיים לעבר הקפטן אכול הסרטים... "חתיך" היא תפטיר לבסוף. והחבר המעונב שלצידה ינסה לשמור את המיקוד על המגרש, משקפיים עבות מסגרת מכבידות על מחשבתו, שלא יגלו בטעות המצלמות שאין לו כלל עניין בספורט, שלא לדבר על כדורגל. אח... פעם הייתה הסתדרות, היה הגיון, היה כוח בפקידות. השולחן היה מספיק גבוה כדי שיוכל להסתתר, ומה הוא בכלל מכניס את הראש שלו לביצה המסריחה הזאת.

ורגע אחרי שריקת הסיום... ואתה מנסה לברוח הביתה דרך הטיפות אל הפקק המשתרך עד לא ידע, והנה הכוכב של הנערים מבצע סלאלום מרשים בין המכוניות עם אופניים חשמליים. רגע אחרי כן יודיעו ברדיו שעוד טייקון מקבל תספורת בלתי סבירה, ושעוד אידיוט החליט לחבוש את ראש הנשיא בכאפייה. ואם זה לא הכה בך עד עתה, אז כדאי שתפנים: הכדורגל הוא רק הסימפטום בצנצנת של החמוצים. 

לטור הקודם: על מגש הכסף, לפתח תקווה אין מה ללמוד מבאר שבע