אסתי אגוזי מפירסט קלאס מנחיתה. צילום: יוסי לזרוף

עמוסה בחוויות ובהתרגשות שמסרבת לדעוך, סיימה השבוע משלחת מאמאנט ראש העין את השתתפותה במשחקי הקונפדרציה הבינלאומית של ארגוני הספורט העממי, ה-CSIT, שנערכו בריגה, בירת לטביה. במסגרת המשחקים התחרו ארגוני ספורט מובילים מרחבי העולם במגוון ענפי ספורט. טורניר המאמאנט נערך בפעם הראשונה ושתי נבחרות שהורכבו משחקניות הליגה בראש העין יצאו ללטביה. השתיים, "פירסט קלאס" ו"בראבו", היו חלק מ-18 נבחרות שיצאו מישראל והיוו רוב מכריע מתוך 30 הנבחרות שהשתתפו בטורניר העולמי.

קבוצת בראבו, שזכתה במקום ה-15 המכובד. צילום: יוסי לזרוף

שתי הנבחרות סיימו את הטורניר בחלק העליון של הדירוג. "פירסט קלאס", שניצחה בארבעה משחקים ונוצחה בשניים, סיימה במקום ה-11. באחד המפגשים המרתקים, פגשה "פירסט קלאס" נבחרת מקומית, שהורכבה משחקניות כדורעף מקצועניות בדימוס. "הן היו ענקיות (ומפחידות)", כתבה דלית רון נעים, אחת משחקניות הקבוצה, בעמוד הפייסבוק שלה, "הן ניצחו בכל המשחקים שלהן עד שפגשו אותנו, מבלי להפסיד מערכה. עלינו כמו פנתרות וניצחנו במערכה הראשונה 16:21. המערכה השנייה הייתה צמודה והן ניצחו בה 20:22. הכל היה פתוח, אבל עשינו כמה טעויות שעלו לנו בהפסד 10:15 ובמשחק כולו, אבל נתנו מאבק גדול, מול קהל מדהים שלא הפסיק לעודד ולהריע לנו כל המשחק. קיבלנו פרגונים מכל עבר על התצוגה שנתנו ומבחינתנו ירדנו מהמגרש מנצחות".

קבוצת בראבו, בחולצות הלבנות, עם חברות הנבחרת האוסטרית

קבוצת "בראבו" זכתה במקום ה-15 המכובד, באירוע ששוב נאמר עליו כי היו בו רק מנצחות ובו הוכח שוב כי מאמאנט זה הרבה מעבר לכדור ורשת. דוגמאות לכך לא חסרות – דינה סילפין, שחקנית קבוצת "בראבו", שבמהלך העונה משחקת במדי סגנית האלופה, "בגין", הגיעה כשחקנית מן המניין, אבל העניקה טיפולי שיאצו מפנקים לכל מי שנזקקה לכך.

חברות פירסט קלאס. הישג מרשים. צילום: יוסי לזרוף

עוד הוכחה קיבלנו בהשתתפותה של קבוצה של בעלי צרכים מיוחדים במשחקים ובאימונים. "הם היו מדהימים, ביליתי איתם שעות ארוכות והתאהבתי בהם", סיפרה רון נעים. אם לא די בכך, באירוע נשבר שיא גינס – הכי הרבה משחקים שנערכו בו זמנית – 50 במספר נערכו במקביל בפארק של ריגה. קבוצות ראש העין, כמובן, היו חלק מההיסטוריה.

חברות המשלחת מראש העין בטקס הפתיחה. צילום: יוסי לזרוף

בטורניר גם הוכח כי האהבה לספורט היא חסרת גיל, כשלמשלחת הצטרפה נבחרת הזהב של מאמאנט, שהורכבה מנשים וגברים מעל גיל 62.

המשלחת מראש העין עם נבחרת מקסיקו

"היה שבוע עם המון רגעי שיא, בפן המקצועי והרגשי כאחד", סיכמה דלית רון נעים, "נהנינו ממשחקים בקומפלקס אולמות/מגרשים ענק ויוצא דופן בכל פרמטר אפשרי. פגשנו נבחרות מהמון ארצות, זכינו לטיפולים שוטפים ע"י כירופרקטים מקצועיים שנכחו קבע באולם, קיבלנו בערך מיליון מתנות ממאמאנט ומ-CSIT, שברנו שיא גינס, רקדנו בדאנס בר של המלון ושרנו בקריוקי, הכרנו חברות חדשות, חלקנו כמויות של פרגון ואהבה עם 150 שחקניות מאמאנט מכל הארץ, קיבלנו אימון מאלף ביסודות ההגנה מפיו של ד"ר אריה זלינגר, האיש והאגדה (מאמן נבחרת ישראל בכדורעף לשעבר ומי שנחשב לאחד מבכירי המאמנים בעולם) ועוד המון דברים שקצרה היריעה מלהכיל".

דלית רון נעים (מספר 8) במהלך אחד המשחקים. צילום: יוסי לזרוף

באירוע השתתפו גם משלחות של ספורטאים וספורטאיות מאיראן והמפגש בינם לבין הישראליות יצר כמה רגעים מעניינים ובעיקר משעשעים.

חברות פירסט קלאס עם הספורטאית האיראנית

אחד מהם היה כששחקנית כדורעף איראנית, הצטלמה  עם שחקניות "פירסט קלאס". "איתה דווקא לא ממש שוחחנו, רק ביקשנו ממנה להצטלם, כשהייתה בטיפול אצל הכירופרקט", סיפרה רון נעים, "לשחקניות הכדורעף האיראניות ששיחקו במגרש לצדנו כמעט ולא היה מושג מי אנחנו. אמרתי להן "אתם לא כל כך אוהבים אותנו". והן עדיין לא הבינו. גם כשאמרתי שאנחנו מישראל, לא זיהיתי שינוי של ממש בהבעות הפנים שלהן.

הגברים, לעומת זאת, הביטו בנו במבט מסוייג וסימנו לנשים לא לשתף פעולה בשיחה איתנו".

באירוע הסיום הצליחה רון נעים למלא את משאת נפשה ולהצטלם עם הדגל האיראני. "לבשתי שמלה והגברים לא זיהו אותי ואפשרו לי להצטלם עם הדגל שלהם", סיפרה, "חששתי להזדהות, כנראה שאז לא הייתי מקבלת את הדגל". כששאלתי למי יש לתת קרדיט על הצילום, סיפרה רון נעים בחיוך כי אחד האיראנים צילם אותה, אך היא אינה יודעת את שמו. "נדמה לי שהצלם החביב יסלח לך אם לא תציין את שמו", הוסיפה.

דלית רון נעים עם הדגל האיראני