שלישי מימין לגביע - יוסי רוזנצוויג חוגג את הזכייה הראשונה ב-1957. באדיבות המוזיאון של ניסים קלדרון

אבל כבד ירד הבוקר (ראשון) על אנשי ואוהדי הפועל פתח-תקוה לדורותיהם עם היוודע דבר פטירתו הלילה של יוסי רוזנצוויג ז"ל, מנהלה המיתולוגי של קבוצת הבוגרים של המועדון ומי שאימן במשך שנים ארוכות, עד השנה האחרונה, במחלקת הנוער של הפועל. רוזנצוויג בן 79 יובא למנוחות היום בשעה 15:00 בבית העלמין "סגולה" בפתח-תקוה.

דרכו בהפועל החלה כבר בשנות החמישים, כששיחק כמקשר ימני במועדון. בהמשך שימש כמאמן וכאמור גם כמנהל הקבוצה הבוגרת מאמצע שנות השמונים ובמשך למעלה מעשור, שנים בהן חזרה הקבוצה לצמרת הכדורגל הישראלי, נאבקה על האליפויות, סיימה שלוש פעמים ברציפות במקום השני, זכתה בגביע המדינה ב-1992 והשתתפה לראשונה בגביע אירופה למחזיקות גביע. לרוזנצוויג, מספר קפטן הקבוצה באותן שנים, בני קוזושווילי, היה חלק גדול בהצלחה.

"אני מכיר את יוסי למעלה מארבעים שנים", סיפר "קוזו" בכאב, "הבוקר הזה קשה מאוד עבורי. כאילו בן משפחה הלך מאיתנו. יוסי היה מורי ורבי. החיים שלנו שזורים זה בזה מאז שהמשפחה שלי הגיעה להפועל, כשאחי הגדול החל לשחק בראשית שנות השבעים. הוא היה שחקן מצוין, אח"כ מאמן וב-1985, כשאברהם גרנט מונה למאמן, הוא הפך למנהל הקבוצה".

רוזנצוויג ז"ל וניסים קלדרון לפני משחקה של הפועל בנורבגיה ב-1992. צילום: באדיבות קלדרון

"הוא היה איש הפועל פ"ת בכל רמ"ח איבריו, אין היום אנשים שמזוהים כל כך עם מועדון כמו שיוסי היה. הפועל פ"ת הייתה בראש מעייניו במשך 24 שעות ביממה. כל דבר שהייתה מבקש ממנו, היה מיד קם ועושה, גם אם זה פוגע בחייו האישיים. הפועל תמיד בראש סדר העדיפויות. ממשחקי הטרומים, ילדים, נוער ובוגרים. כל פעם שהגעתי למגרש, הוא היה שם.

הוא הביא להפועל אנשים יקרים כמו איז'ו ויינר, שאחר-כך הביא אותי למועדון. יוסי הוא אגדה עבור כל מי שהכיר אותו. גידל במשך עשרות שנית דורות של שחקנים באהבה, מסירות ונתינה אין סופית.איש כל כך אהוב, הבשורה הזאת קשה לכל מי שהפועל פ"ת יקרה לליבו. כולי תקווה שהמועדון יידע להנציח את שמו".

קוזושווילי מוסיף ומספר על המנהל שכל כך אהב. "הוא היה קודם כל מחנך", סיפר, "איש שידע כדורגל ובא מהענף, לא אחד שבא מהעסקנות. הוא עבר דברים בענף, ידע מה מרגיש שחקן. הוא היה דמות אהובה מאוד. אי אפשר היה לכעוס עליו. היה מרביץ בנו נאומים לפני משחקים, שיישארו חקוקים בליבנו לעד. הוא היה מטריף אותנו ומכניס בנו מוטיבציה בדרך ובהומור המיוחדים שלו.

"הוא היה איש חינוך, אדם שקול, שרצה את טובת הקבוצה כל הזמן וידע בדיוק מה לומר ואיך לעודד את מי שהיה שפוף. איש שנכנס לכולנו ללב".

יוסי רוזנצוויג והסמל שכל כך אהב. צילום: אבי דולמן החוג הכחול

הקשר בין משפחת קוזושווילי לרוזנצוויג לא הסתיים בכדורגל. "ב-1970 משפחתי עלתה מטביליסי וכשהגענו לפתח-תקוה, אבי החל לעבוד במפעל "יכין", ויוסי היה מנהל העבודה שלו במשך שנים ארוכות", סיפר שחקן העבר, "יוסי היה מתערב עם עובדיו במפעל על ניצחונות של הפועל בכל שבת. באותן שנים, הוא גם זכה ברוב המקרים. הקבוצה הזאת הסבה לו גאווה גדולה".

גם בני משפחתו של יוסי נדבקו בחיידק שנקרא הפועל פ"ת. בנו גיא אימן במשך שנים ארוכות במחלקת הנוער ושימש כמנהלה המקצועי של המחלקה, כמו גם של הקבוצה הבוגרת. גם הדור השלישי ממשיך את השושלת. "יוסי נולד בקיץ ובכל מחנה אימון היינו חוגגים לו יום הולדת", מספר קוזושווילי, "ויצא ככה שכמעט בכל מחנה אימון נולד לו נכד. לא יודע איך זה קרה, אבל זה מילא ואתו באושר גדול".

רוזנצוויג אימן במחלקת הנוער עד השנה האחרונה, עם נכדו מייקל. ממשיכי דרכו. צילום: אבי דולמן החוג הכחול

"קוזו" מספר גם על חוויה אחרת ממחנה אימון שערכה הקבוצה בגרמניה בקיץ 1993. השחקן המסור נפצע במהלך המחנה ועבר ניתוח בבית חולים מקומי, שהשבית אותו מכמה ימי אימון. "נסעתי עם יוסי לשדה התעופה בפרנקפורט לאסוף את השחקן הגנאי מייקל אסרה, שהצטרף לקבוצה", הוא מספר, "לא ידענו בכלל איך הוא נראה. יוסי החזיק שלט שכתוב בו הפועל פ"ת. פתאום ניגש אלינו בחור בגלביה לבנה, והוא כנראה כל כך התרגש לפגוש את יוסי, שמיד השתחווה ונישק את הריצפה. יוסי ואני הסתכלנו זה בזה במבוכה. יוסי לא חיפש מחוות כאלה של כבוד. רק הפועל הייתה חשובה לו".

בשנים האחרונות הקפיד רוזנצוויג לשמור על קשר עם שחקני העבר וקבוצת וואטסאפ פעילה, כמו גם מפגשים מדי פעם, סייעו לעשות זאת. הבוקר נפרדו חניכיו לשעבר מהמנהל האהוב. אברהם גרנט כתב: "עצוב מאוד. יוסי היה איש מקסים וחיובי מאין כמוהו. אדם יקר, מקצוען ומסור למקצוע ולמועדון. הוא היה במועדון כשהגעתי ועזר לי מאוד וגשימש כמנהל הקבוצה בתקופה ככ יפה למועדון. אישיות מדהימה ואין אחד שלא אהב אותו. יום מאוד עצוב בשבילי. אהבתי אותו מאוד. מי שהיה איתו תמיד יזכור את המסירות, המקצוענות, האצילות ומעל לכל את החיוך".

רוזנצוויג ז"ל המשיך וחינך את דור העתיד של המועדון עד השנה האחרונה. צילום: אבי דולמן החוג הכחול

מצבה של הפועל פ"ת בשנים האחרונות היה רחוק ממצבה בתקופה בה רוזנצוויג ניהל אותה. הוא המשיך להאמין ולחנך את דור העתיד, אבל, מספר קוזושווילי: "היה לו קשה מאוד עם מה שקרה להפועל, כמו אנשים רבים דוגמת איז'ו ווינר וגדעון מרקוס, שפעלו כל כך הרבה שנים, במשך כל חייהם, לטובת המועדון. הוא מאוד היה רוצה לראות את הפועל חוזרת לימיו המפוארים ואני מקווה שממשיכו דרכו ידעו לעשות זאת".

עד החודשים האחרונים, כאמור, המשיך רוזנצוויג ואימן ילדים בבית הספר לכדורגל ומחלקת הנוער של המועדון. אבי דולמן, איש "החוג הכחול", התומך בילדי מחלקת הנוער, ומי ששיחק תחת רוזנצוויג המאמן בקבוצת הילדים של שנתון ילידי 1964 סיפר: "עד ממש לא מזמן עוד ראיתי אותו מאמן ילדים קטנים ועושה זאת באותה רצינות והשקעה כאילו הם שחקני באירן מינכן רגע לפני גמר ליגת האלופות".

החוג פרסם הודעת פרידה בה נכתב: "בצער רב אנו נפרדים מאחד מגדולי הפועל בכל הזמנים. יוסי רוזנצויג, מגיל שש בהפועל פתח-תקוה, הלך לעולמו היום בגיל 79. יוסי היה חניך הפועל מילדותו ועד לא מכבר, עת שאימן בביה"ס לכדורגל של הפועל. העמיד דורות של שחקנים מצטיינים, היה בכל הצמתים החשובים בתולדות הפועל, כשחקן, מאמן ומנהל. יהיה זכרו ברוך".

הפועל פ"ת פרסמה הודעת אבל על לכתו של המנהל המסור: "מועדון הפועל פתח-תקוה מרכין את ראשו עם פטירתו של יוסי רוזנצויג ז"ל (79). יוסי היה אחד ממנהליו המיתולוגיים של המועדון, כאשר את רוב שנותיו בתפקיד עשה בשנות ה-90, כולל הזכייה בתואר המשמעותי האחרון של הקבוצה - גביע המדינה 1992. יוסי היה שחקן במחלקת הנוער המועדון וגם בקבוצה ב' של הקבוצה הבוגרת. בשנים האחרונות תיפקד יוסי גם כמאמן בבית הספר לכדורגל של המועדון. בנו, גיא רוזנצויג, שימש במשך מספר שנים כמנהל המקצועי של מחלקת הנוער ושל הקבוצה הבוגרת. יוסי היה מאד מסור בתפקידיו השונים במועדון, היה דמות מוערכת אשר מאד מזוהה עם הפועל פתח-תקוה".

גם עמותת "הכחולה" נפרדה מרוזנצוויג:  "אנו מביעים את תנחומינו למשפחת רוזנצוויג על לכתו של יוסי רוזנצוויג. יוסי רוזנצוויג היה במשך שנים רבות מנהל הקבוצה הבוגרת ולאחר מכן מאמן בבית הספר לכדורגל והיה דמות אהובה ומוערכת במועדון. יהי זכרו ברוך".