שמואל ורינה חזון עם תמונה של בנם ניב ז"ל. צילום: אייל עצמון

השבוע ימלאו 30 שנה לפיגוע ליל הגלשונים, שבו נהרגו שישה חיילי צה"ל. אחד החללים הוא רב"ט ניב חזון מפתח תקוה, שהיה בן 19 במותו.

ליל הגלשונים התרחש ב-25 בנובמבר 1987. מחבל הגיע בעזרת גלשן אוויר מלבנון והצליח לחדור לבסיס "גיבור" ליד קריית שמונה. הוא חוסל לאחר מסע ירי על ידי אפסנאי בשם גדעון בשארי, אך זה היה מאוחר מדי עבור 6 חיילים שנהרגו: רב"ט בנימין (בני) בסיטרמן ז"ל, רב"ט גיא נתנאל ז"ל, סמל דניאל (דני) מילר ז"ל, סרן יעקב (ג'קי) וייר ז"ל, סגן לירון פניני ז"ל ורב"ט ניב חזון ז"ל מפתח תקוה. עוד עשרה חיילים נפצעו בפיגוע, שזעזע את המדינה בשעתו.

הוריו של ניב, שמואל ורינה חזון, מתגוררים ברחוב זליג בס בפתח תקוה. הם חיים מאז ועד היום תחת צילו של האסון הכבד שפקד אותם. גם בשנות השמונים לחייהם הם זוכרים היטב את הרגע שבו השתנו החיים שלהם ושל שני אחיו של ניב.

ניב חזון ז"ל

דפיקות בדלת ב-5 לפנות בוקר

"נציגים של משרד הביטחון דפקו לנו בדלת ב-5 לפנות בוקר", משחזר שמואל. "לא שמענו כלום לפני כן על הפיגוע אז לא ידענו. לא היינו בטוחים שמדובר בניב כי אחיו הגדול אבי היה במילואים באותו הזמן והיה במחוז מרכז ביהודה ושומרון".

לדברי שמואל, כאשר הודיעו לו על נפילת בנו אף אחד מהקצינים לא ידע לומר באופן מה קרה שם בדיוק: "אנחנו ישבנו שבעה במהלך כל סוף השבוע ולא ידענו כלום. ביום ראשון הגיעו קצינים בכירים ומסרו לנו כל אחד בתורו את מה שהוא מתאר לעצמו שהתרחש שם. אני במהלך השבעה, היום לא הייתי מסוגל לעשות זאת, ישבתי וביקשתי מכל אחד שישרטט לי מפה ויסביר לי מה בדיוק קרה. אתה רואה שכל קצין משרטט שרטוט אחר. הם לא ידעו כלום והיו מאוד נבוכים".

איך גילית מה באמת קרה בסוף?

"לאט לאט התחילו להתבהר הדברים. לא הייתי שלם עם הפרטים שקיבלנו וערכתי בדיקה של הנתונים במשך תקופה ארוכה מאוד. אחד הדברים שמאוד לא נראה לי זו ההתנפלות על הש"גים. אמרו שכל הש"גים פישלו, אז לאחר השבעה ביקשתי להגיע לבסיס שניב שירת בו ולהיות ש"ג. לנסוע למחנה "גיבור" בעצמי".

הגלשן שחדר לבסיס גיבור בשנת 1987. צילום: דוד רובינגר

מה קרה כשהגעת למחנה שבו נפל בנך ניב?

"הגעתי למחנה בכוחות עצמי כי לא דאגו לי לתחבורה, עשרה ימים לאחר האירוע. נסעתי לבד. התייצבתי בפני סגן מפקד החטיבה והוא אמר שאם אני רוצה להיות ש"ג שאגש שם לעמדה. הלכתי ואני עומד שם בבגדים אזרחיים ומתחיל לשוחח עם חיילים. בהתחלה 3-4 מדברים איתי ואז הם מתיישבים על החול ומצטרפים עוד ועוד. שוחחתי איתם על המשמעות של האירוע ומה שקרה ועל ניב. פתאום אני מרגיש שמישהו בא מאחורי ומניח עליי M16 מקוצר. אני מסתכל ורואה שזה הסמח"ט ששלח אותי. הוא אומר לחיילים שהוא חייב בנוכחות החיילים לבקש סליחה משמואל – 'אמרו לי שהוא רוצה להיות ש"ג ולא הבאתי לו נשק'".

שער ידיעות אחרונות לאחר הפיגוע

איך היו החיילים בבסיס עשרה ימים לאחר הפיגוע הנורא?

"לאחר הפיגוע לא היתה שום פעילות בבסיס והחיילים הסתובבו סהרורים ובשוק. הצבא לא ידע איך להתמודד עם הטראומה של החיילים עצמם. הייתי מבין הראשונים שדיברו איתם, מאחר שלא היו קב"נים שיגיעו ולא פסיכולוגים בתקופה ההיא".

מפרטי החקירה בשעתו עלה החשד שהש"ג זרק את נשקו וברח מהעמדה כאשר ראה את המחבל מגיע לעברו ובכך אפשר למחבל להיכנס. "אם הוא היה יורה יריה אחת הוא יכול היה לשנות הכול אבל הוא לא עשה את זה", אומר שמואל.

ראש הממשלה יצחק שמיר ואלוף פיקוד הצפון יוסי פלד מגיעים לזירת האירוע. צילום: דוד רובינגר

"ניב עשה הכול כדי להיות קרבי"

רב"ט ניב חזון היה בן 19 במותו. הוא התגייס בפברואר 1987 לחטיבת הנח"ל ונהרג כשהוא רק 9 חודשים בצבא: "ניב היה מאוד מסור לתפקיד", מספרים הוריו. "הוא היה אחראי על המכשירים בזחל"מ כדי ליצור קשר עם הפיקוד. הוא רצה  להיות מסור לתפקיד והוא הכניס לאוהל מיטה ליד המכשירים כדי לישון צמוד אליהם ולדאוג שהכל עובד. כשמפקד החטיבה עשה ביקורת והגיעו לאוהל אז הוא שאל את המ"פ 'מה זה המיטה הזאת' והמ"פ אמר שיש חייל שכל כך מסור לתפקיד שהוא שורץ בזחל"מ כדי לראות שהמכשירים פועלים כראוי".

צילום: אייל עצמון

ניב היה חולה אסתמה. כששמואל לקח אותו ללשכת גיוס הוא הפציר בבנו להגיד לרופא שהוא חולה: "אמרתי לו שהוא יכול לסכן את החברים שלו ואת עצמו, אבל הוא ביקש ממני לא להתקשר לאף אחד ולא לדבר עם הרופא ולא להתערב. כמובן שהרופא גילה בעצמו שהוא חולה אסתמה ואסר עליו להיות חייל קרבי. אבל אחותו שהייתה קצינה בקריה הצליחה לעזור לו להיכנס לקרבי. בהתחלה היא הרגישה שהיא עושה משהו לא בסדר מבחינה מצפונית, אבל לאחר שהוא נהרג אמרתי לה שהיא היחידה שהצליחה למלא משאלה של ניב - להיות חייל קרבי. אמרתי לה שהיא צריכה להיות מסופקת שהמשאלה של ניב התגשמה בגלל המעורבות שלה".

צילום: אייל עצמון

איך ניב הצליח לתפקד למרות האסתמה?

"הוא היה חייל מצויין והצליח להתגבר על כל המכשולים שלו. יום אחד הם היו בלבנון והוא הרגיש לא טוב. הוא היה צמוד למפקד החטיבה עם המכשירים. מפקד החטיבה ראה שהוא בהתקף אסטמה. הוא שלח אותו עם הרכב הקרבי שלו לבית חולים. ניב שכב שם כמה ימים ושם הודיעו לו שהוא צריך ללכת לוועדה רפואית. אני הייתי במקרה בסביבה שם ולקחתי אותו וחזרתי איתו והוא היה עם מסמך רפואי ובמסמך היה כתוב שהוא צריך להיות באזור בנוי וקרוב לבית ואסור לו להיות בשטח.

צילום: דוד רובינגר

"הוא ביקש שנעצור בבית בדרך חזרה ושם הוא הכניס את המסמך לתוך שקית ניילון ואטם עם שעווה של נר. הייתי צריך להוריד אותו בבית ליד כדי לחזור לבסיס. אמרתי לו שיראה את המסמך לקצין והוא שינה נושא כל זמן ומתחיל לדבר איתי על העבודה שלי. לפני שהוא ירד אמרתי לו שייתן את המסמך למפקד והוא אמר לי: 'כתוב שצריך לתת למפקד אבל לא כתוב מתי'. אחרי שניב נפל והחזירו לנו את הציוד שלו התברר שהוא החזיק את המסמך הזה איתו בכיס וקיבלנו את זה בחזרה עם כתמי הדם שלו. הוא היה חייל ממושמע, אבל כדי לעמוד במה שהוא רצה מצא כל מיני דרכים להגשים את החלום שלו להיות קרבי".

צילום: אייל עצמון

ניב חזון ז"ל נולד ב-6.9.1968 והיה ילד מאוד חכם ופוליטי, דעתן שאוהב לעמוד על שלו. "הוא היה מאוד דעתן ולהוט אבל ידע שכשצריך להתנצל אז מתנצלים. הוא היה מאוד להוט בויכוחים עוד מגיל קטן, אז כשישבנו פעם אמרתי לו שאפשר להסכים על אי הסכמה - תניח שגם מי שמולך לא מוותר אבל אפשר ששניכם תוותרו. כל אחד יישאר בדעתו ואתם מסכימים שלא להסכים ואת זה הוא הפנים. גם המורים שלו סיפרו שהיה מאוד להוט ומתווכח אבל מסיים תמיד ברוח טובה את הדיונים".

שמואל חזון ליד האנדרטה לחללי ליל הגלשונים. צילום: אפי שריר

ניב למד בבית הספר היסודי הדר ולאחר מכן בתיכון אחד העם.  "כשהוא היה בבית ספר יסודי הוא רצה להקים מפלגה של ילדים וקרא לה מפלגת 'נ"ח', ראשי תיבות של שם שלו. הוא כתב מכתב לעזר ויצמן ולמנחם בגין. הוא היה ער מאוד וקורא בעיתונים. בשנת 77' כשהיתה מערכת הבחירות והמהפך הוא אמר לסבא שלו שצריך להצביע לבגין למרות שהסברנו לו שזו תעמולה. הוא היה מנסה לשכנע אנשים על סמך מה שקרא בעיתון, ילד בכיתה ב'".

ניב חזון ז"ל

ההורים מספרים כי ניב היה כותב שירים, חובב תיאטרון וקולנוע איכותי. חבריו אומרים כי היה מארגן את החברים למשחקי כדורגל ולערבי סינמטק. "הוא היה מאוד אהוב. חברים שלו עדיין מגיעים לאזכרות".

כיום ניב מונצח בסמינרים למורים ומדריכים שמתקיימים ברחבי הארץ. מתקיימת חלוקת מלגות על שמו וכמו כן קיימת האנדרטה בצפון לזכר הפיגוע בו נהרג.

האזכרה במלאת 30 שנה לליל הגלשונים ולמותו של ניב תתקיים ביום שישי הקרוב (ו' בכסלו תשע"ח, 24.11.2017) בשעה 12:00 בחלקה הצבאית סגולה בפתח תקוה.

יהי זכרו ברוך.