אסא קיסר. צילום: באדיבות אסא קיסר

יום הכיפורים ותקופת חגי תשרי נחשבים כתקופה לעשיית חשבון נפש עמוק ויסודי, כשאכילת הבשר בחגים ומנהג הכפרות מעלים מדי שנה את שאלת היחס לבעלי החיים. אסא קיסר, מרצה לטבעונות שהוא אדם דתי שומר תורה ומצוות, משוכנע כי יום יבוא וישראל תהיה אור לגויים מבחינה זו: "הדת לאט-לאט חוזרת להתחלה כמו שהיתה, ומדינת ישראל הופכת מדי יום ליותר ויותר טבעונית".

קיסר (44), תושב פתח תקוה המתגורר בשכונת אחדות עם אשתו וארבעת ילדיו, נחשב ל"מנהיג הרוחני" של הטבעונים. הוא מספר כי העובדה שגדל בבית דתי וצמחוני השפיעה עליו רבות. "חונכתי מאבא שלי לא לאכול בעלי חיים", הוא משחזר. "מטבע הדברים ידעתי מה הגישה של התורה לשפיכת דמם של בעלי חיים".

בצבא שימש קיסר כמשגיח כשרות ועם שחרורו המשיך ללימודים תורניים. בשנים האחרונות הוא התוודע למתחולל בתעשיית הביצים והחלב ולמצב בעלי החיים. "רק אז עשיתי את המעבר לטבעונות והתחלתי ללמוד את היחס של היהדות לנושא", הוא אומר.

מה יחס התורה לאכילת בשר?

"אין שום חיוב ומצווה לאכול בשר, לא בשבת ולא בחגים. המיתוס הזה התחיל מאימרה שמוזכרת בתלמוד: 'אין שמחה אלא בבשר'. בתקופת בית המקדש היו שמחים בבשר והתלמוד מזכיר את זה, אבל זה נכתב לאחר החורבן. בזמננו, כשאין בית מקדש, 'אין שמחה אלא ביין'. השמחה היתה בבשר שמקריבים כקורבן ולא שמחה של אכילה".

בספר "ולפני העיוור", שיצא לפני כשנה וחולק באלפי עותקים בחינם, קיסר מביא פוסקים מהתורה הקובעים חד משמעית כי אסור לפגוע בבעלי חיים ולאכול אותם. הספר הבא שלו, "לפני העיוור השלם", יופץ בלמעלה מ־13 אלף עותקים ויעמיק עוד בנושא. "יש אנשים החושבים כי השם ברא את התרנגולת לשם אכילתה, והספר מסביר בפירוש מה היחס של התורה לנושא", הוא מציין.

צילום: תומי הרפז

איך הקהילה הדתית מגיבה לטבעונות? 

"יוצא לי לראות לא מעט דתיים וחרדים שעוברים לטבעונות. האידיאל ביהדות זה טבעונות כי ככה התורה מלמדת אותנו מבראשית. אלוהים ברא את העולם, וביום השישי נתן תזונה לאדם מן הצומח בלבד. נאסר על האדם להרוג בריות ובעלי חיים, כך החכמים אמרו. רק לאחר עשרה דורות ואחרי שבני האדם חטאו והשם הביא את המבול לעולם הגיעה התפנית, היתר שהתורה הביאה כסוג של ויתור לאדם".

מה מקור מנהג הכפרות ומה יחס התורה אליו?

"כפרות זה מנהג, לא חיוב ולא מצווה, כמו תפוח בדבש. זה לא מנהג שהתפשט בכל עם ישראל כי ביהדות תימן, למשל, לא היה דבר כזה. זה מנהג שהגיע מכמה מקומות באשכנז ויצאו נגדו רבים מגדולי ישראל. הבולט שביניהם היה רבי יוסף קארו, בעל שולחן ערוך. הוא האוטוריטה הגדולה ביותר בפסיקת הלכה".

לדבריו, התחליף למנהג הכפרות עם תרנגול חי הוא כפרות בכסף. "גדולי הרבנים מעדיפים את זה כי זו מעין צדקה, שיכולה להפעיל מפעלי גמ"חים ותלמידי תורה", הוא קובע. "היהדות מאוד תומכת בצדקה ובשנים האחרונות המנהג של כפרות בכסף רק גדל. יש קבוצה מינורית, שעדיין נוהגת לעשות את הכפרות עם תרנגול, ממש כמו פעם אבל זה מאוד זניח".

קיסר יושב הרבה בביתו ולא מעורב יותר מדי עם הקהילה. "עיקר העבודות שלי זה לימוד וחקירה בבית, ואני יוצא מעת לעת להרצאות", הוא מסביר. "יש היענות ואנשים מאוד מחוברים לחומר. עולות המון שאלות, שלכל אחת מהן יש גם תשובה".

מה תרצה לאחל לעם ישראל?

"את הכי טוב שאפשר לאחל. עם זאת, אני יודע שהטוב הזה לא תלוי באיחול אלא בעשייה שלנו".