במשך 15 שנים היתה דליה אוחיון "הגברת הראשונה" של פתח־תקוה. היא הלכה יד ביד לצד בעלה איציק אוחיון, שכיהן כראש עירייה במשך שלוש קדנציות, עד שנאלץ לפרוש בשל מצבו הבריאותי.

אוחיון, 67, שמגדירה את עצמה כ"אישה מעורבת אך לא מתערבת", סירבה להתראיין בכל תוקף במהלך השנים האחרונות. את הביקורת הנחרצת שלה כנגד מי שהיה סגנו של בעלה וראש העירייה המכהן, איציק ברוורמן, היא שומרת לרשתות החברתיות.

בראיון ראשון שמתקיים בדירתה, באזור הכי רועש כיום בעיר - הרחוב שבו מתגורר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, היא מדברת על הכל, ללא עכבות. על החיים לצד בעל חולה מאוד, על הפחד שישכחו מהעשייה שלו, על הפוליטיקה המקומית ועל האכזבה מתוצאות הבחירות בעיר. "לעיר גדולה ומפותחת כמו פתח־תקוה מגיע יותר", היא טוענת.

דליה אוחיון. צילום: ריאן

לא נדחפתי

שעות הצהריים בשכונת כפר גנים ג' שקטות למדי. קשה להאמין שמדובר בשכונת "המריבה", שמושכת אליה אלפי מפגינים מדי מוצאי שבת. מטרים ספורים מביתו המאובטח לעייפה של מנדלבליט, מתגוררת דליה אוחיון. לבושה למשעי ומאופרת בקפידה, היא מספרת שהרגע חזרה מביקור בבית אבות בעיר ("פרטי, הכי טוב שיש"), אצל בעלה ראש העירייה לשעבר, איציק אוחיון. "אני הולכת לבקר אותו כמעט כל יום וזה נותן לי המון כוח", היא אומרת. "אני מבינה שזה כל כך לא מובן מאליו החיים שאנחנו חיים. אפילו זה שאנחנו הולכים על שתי רגליים".

מה את מרגישה במפגשים איתו?

"אני רואה את הבנאדם שחייתי איתו 45 שנים, האיש שהיה ועודנו כל עולמי, מושא ההערצה שלי. זה לא קל בכלל, יש התמודדות. אבל בשבילי, למרות מצבו הבריאותי, הוא בדיוק אותו איציק. אני לא יודעת איך להסביר את זה אפילו".

מה הכי קשה לך?

"המחשבה שאיציק לא יכול ליהנות מהעשייה שלו. הוא עבד כל כך קשה, בנה את עצמו לבד ועשה המון בשביל העיר. עד שהוא הגיע לזמן שהוא צריך ליהנות מההישגים שלו, הוא כבר לא יכול ליהנות מהם. אני מתנחמת בכך שהעשייה והעבודה היו ההנאה שלו. הייתי עדה לכך".

אוחיון, בעלת תואר ראשון ושני, היא פנסיונרית של משרד החינוך, לאחר שעבדה כמורה במשך 33 שנים. לבני הזוג יש ארבעה ילדים. "כשהכרתי את איציק לא היתה לו בגרות אפילו", היא משתפת. "מיד זיהיתי את הפוטנציאל האדיר שבו ואת האישיות שלו. הוא הגיע לבד לארץ ממרוקו בעליית הנוער בגיל עשר, ובנה את עצמו בעשר אצבעות. הוא למד והחכים, נכנס לעירייה לאגף הנוער ונתן את כל כולו. ממנהל אגף הוא טיפס עד לראשות העיר. ראש עירייה שנבחר לשלוש קדנציות, לא סתם".

איזו אשת ראש עירייה היית?

"הייתי מעורבת אבל לא מתערבת. אם הצטלמו באירועים, לא דחפתי את עצמי לתמונה. את רוב הזמן ביליתי בבית המתנדב, כנשיאת המתנדבים, וחיזקתי את 70 הארגונים שם, שבתקופתי פרחו. על כך קיבלתי פרסים משר הרווחה, מהנשיא ומהשלטון המקומי. הקמתי גם את פורום נשות ראשי רשויות".

לא קשה להיות "אשתו של"?

"לא, כי אותי אי אפשר לבטל. הייתי גם בזכות עצמי. יתרה מכך, איציק שיתף אותי בכל וגם ראיתי שהוא מצליח. הוא קיבל עיר של 160 אלף תושבים, שחלקם רצו לעזוב אותה, והפך אותה לעיר של 250 אלף תושבים. הוא עשה בשביל העיר 24 שעות ואני לקחתי על עצמי את הבית. נתתי לו את הבמה לגמרי, כי ראיתי שהוא עושה טוב לעיר, ואין שום סיבה שאני אתערב - להבדיל ממה שקורה היום. לא הקמתי בית חברתי ולא היתה לי עמותה משלי. העברתי לדפנה את המפתח של בית המתנדב, וייעצתי לה שלא להתערב. הסברתי לה שלא היא נבחרה, אבל עושה רושם שהיא לא הקשיבה לי".


אושיית פייסבוק

כמעט בכל תשובה, אוחיון מותחת ביקורת על השלטון הנוכחי, ובעיקר על ראש העירייה איציק ברוורמן. "אני יודעת מה זה ראש עירייה טוב, עם יכולות וכריזמה", היא מסבירה מהיכן זה נובע. "ראש עירייה שרואה אישה מבוגרת במסדרון ומכניס אותה למשרד, דואג למבוקשה, ועד שהוא לא היה מסיים, הוא לא היה מרפה. דלת פתוחה לגמרי. אני עושה את ההשוואה להיום ואני לא יכולה לשתוק. לא מסוגלת פשוט".

את מרבית הביקורת שלה היא מעלה בדף הפייסבוק האישי שלה, רשת חברתית שהיא כלל לא היתה מודעת לקיומה לפני בחירתו של ברוורמן. בהומור היא אף אומרת כי "אני צריכה להגיד לזוג ברוורמן תודה שהכירו לי את הכלי הזה".

מה גרם לך לפתוח דף בפייסבוק?

"אנשים כל הזמן שאלו אותי 'ראית מה ברוורמן כתב?', ולי לא היה מושג. סיפרו לי, למשל, שהוא החליף מנורות בגשר ליד בילינסון, הצטלם והתגאה בגשר בלי להזכיר מי הקים אותו. סיפרו לי שהם אוספים מזון לנזקקים, ומדביקים על האריזות את הפתק של הסיעה שלו והתמונה שלו, והרגשתי שאני חייבת להביע את דעתי. בהתחלה כתבתי את הביקורת שלי וצלבו אותי, אחרי זה הרבה הבינו שאני צודקת. יש אגף רווחה ויש עמותות שמחלקות מזון, מה פתאום ראש עירייה עושה את זה? אין לזה אח ורע בכל הארץ. מי שנותן תרומות לראש עירייה חייב להיות בעל אינטרסים. קורים בעיר דברים, שמישהו צריך לבדוק אותם".

יכול להיות שיש בביקורת שלך גם פן אישי?

"אני לא חושבת שיש בפוליטיקה או בכל תחום משהו שהוא לא אישי. זה שברוורמן לא דרש בשלומו של איציק, לא הרים טלפון אחרי שהוא נבחר, זה גם חלק מהסיבות בגינן אני מביעה ביקורת, אבל זה לא בדיוק אישי, כי זה למעשה אמר לי מי האיש. לאיציק תמיד היו מעירים כשהוא היה הולך לבקר אנשים בבתי אבות מחוץ לעיר. היו אומרים לו שגם ככה אלה אנשים שלא יצביעו לו, אז למה לטרוח? והוא היה מתעלם, ובצדק. רחוק שנות אור מברוורמן ומההתנהלות שלו.

איציק ברוורמן. צילום: גיל לרנר

"אני עושה את זה מתוך אמונה. כואב לי לראות את העשייה של איציק מתמסמסת. לצערי, ברוורמן לא מתאים, הוא לא איש של חזון, הדלת שלו סגורה. הוא לא נולד לזה ובגילו אי אפשר ללמוד את זה כבר".

מה היית רוצה שיקרה בעיר?

"שיבוא ראש עירייה שיהיה אכפת לו מהשכונות ואכפת לו ממרכז העיר. אכפת בלי הגרשיים כמובן. ראש עירייה שישמור את מה שאיציק עשה. ברוורמן היה עבורי ברירת מחדל, ולפתח־תקוה מגיע הרבה יותר מזה".

להיות הסגן של בעלך הוא כן התאים אז?

"להיות אחד שמצביע בהעלאות לסדר היום כשצריך, הוא כן מתאים. לא יותר מזה".

לאוחיון מאוד חשוב שבעלה יישאר בתודעה הציבורית. כחלק מכך, היא פנתה בעבר לחברי מועצת העיר בבקשה שיקראו לפארק הגדול על שמו. "140 שנים לא היה בעיר פארק מרכזי", היא אומרת. "אני לא רוצה שישכחו אותו. מגיע לו על העשייה המרובה שלו לעיר, והסכימו איתי. לראיה, כמעט כל חברי המועצה ענו לי תשובה חיובית. אפילו אורי אהד הכין מכתב מאוד משכנע בנושא. היחיד שלא ענה לי בנושא והתנהג כאילו אני אוויר היה ברוורמן. הוא פשוט רוצה למחוק את אוחיון".

יש אנשים שניתקו איתך קשר בעקבות הביקורת שאת מעבירה על ברוורמן?

"לא, אבל יש כאלו שאומרים לי לעזוב את זה. חלק טוענים שאני סתם מוציאה אנרגיה כי אין לו הרבה סיכוי להיבחר שוב".

את מעורבת בפוליטיקה היום יותר מאי פעם, את מקבלת הצעות בתחום?

"הציעו לי כל מיני הצעות לרוץ למועצה עם רשימות, אבל זה לא בשבילי. אני מערבת המון רגשות, אני פשוט לא מתאימה לעולם הזה. על הרבה דברים שאיציק היה מספר לי הייתי שותקת, כי הייתי יודעת שההחלטות שהוא ייקח שונות ממה שאני חושבת. בתחום הזה צריך שיפוט ממניעים אחרים, ממה שאני יכולה ומסוגלת. חברים בפוליטיקה כל הזמן משתנים, למשל. זה עולם שהוא ממש לא שחור-לבן, אבל זה לא עולמי".

מתגעגעים אליו

למרות שאוחיון מתעקשת שפוליטיקה לא מעניינת אותה, היא מוצפת בסיפורים משעשעים וזיכרונות מהימים ההם. כך, למשל, הקמת מתחם "יכין סנטר". "סמי שמעון ז"ל התעניין במקום. הוא היה עיראקי ואיציק רצה שאצטרף לפגישה איתו כדי שאדבר איתו ערבית. הוא חשב שזה ירכך אותו", היא משחזרת.

"הגענו אליו, דיברנו על המשפחות שלנו מעיראק, וככה איציק הצליח לשכנע אותו להשקיע בפתח־תקוה, בזמנים שלא היה פה בית קפה אפילו. היה לו את זה. אם הוא היה במגזר הפרטי, הוא היה מיליונר".

את מתגעגעת לימים ההם?

"לא. זה היה, וזה היה יפה מאוד, וכיף. אני מסתכלת על זה ממקום של עשייה. גם לא חוויתי משבר כשזה נגמר. אנשים כותבים לי מכתבים ואומרים לי: 'תודה שאת הפה שלנו'. יש תושבים שעדיין בוכים על איציק, מתגעגעים אליו מאוד ושואלים עליו כל הזמן".

מה את עושה בשביל עצמך, בשביל דליה?

"אני יוצאת המון לטיולים, ובעיקר מנצלת את מה שאיציק נתן לעיר. התחלתי לרקוד ריקודי עם במתנ"ס לזרוס שהוא הקים. לא ריקודי זוגות, חלילה. אני עדיין עם טבעת נישואין, כך שהכול בסדר. אנחנו שייכים לדור אחר, וגם אם לא היינו, אף אחד לא יכול להשתוות לאיציק".

מלשכת ראש העירייה נמסר בתגובה: "ראש העיר איציק ברוורמן אינו מתכוון להיגרר לטון המשתלח של גב׳ אוחיון אלא רק להעמיד את העובדות המדויקות: ראש העיר נמצא בקשר עם בני משפחתו של מר איציק אוחיון, ביקר במוסד בו הוא משתכן ודורש בשלומו מעת לעת. מר ברוורמן מאחל לו ולרעייתו בריאות שלמה.

"גב׳ אוחיון שוכחת לציין כי העילה להתקפתה היא אי מינויה ליו״ר ועדת הרפרטואר של היכל התרבות העירוני כפי שביקשה, ולו היתה מקבלת מבוקשה כנראה היתה מדברת אחרת. גב׳ אוחיון שוכחת לציין שביקשה להשתבץ בצמרת רשימת אכפ״ת של ראש העיר ולו היתה משובצת היתה מדברת אחרת. ראש העיר מכבד כל ביקורת בונה ורצינית מצד מי שאינם נגועים באינטרסים אישיים, ושביעות הרצון הרחבה של תושבי העיר מתפקוד העירייה מעידה טוב יותר מחוות דעת של אינטרסנטים".