צילום: מישל אטיס

הוא - אמן החושים המפורסם בעולם. היא - זמרת בינלאומית שנולדה בטורקיה, גדלה בצרפת ועשתה עלייה לישראל לפני כשלוש שנים.

אורי גלר (71) וטילדה רג'ואן (48) החליטו לאחד כוחות ויצרו הופעה משותפת, "פנטסטיק שואו", שתגיע להיכל התרבות העירוני בשבוע הבא. תהיה זו הפעם הראשונה מזה 50 שנה שגלר מופיע בפתח־תקוה וניכר כי הוא מתרגש. גם רג'ואן מרוצה מהתאריך שנבחר: סמוך ל"יום הבסטיליה" - החג הלאומי של צרפת.

את עיקר מלאכת השירה משאיר גלר לזמרת המנוסה, שמאחוריה כחמישים אלבומים. עם זאת, הוא יצטרף אליה לשיר אחד, ינגן בפסנתר ויעשה בעיקר את מה שהוא יודע הכי טוב - לרתק את הקהל באמנות חושים.

צילום: מישל אטיס
אהבה ממבט ראשון
שיתוף הפעולה בין השניים נולד באמצעות חברים משותפים, שחשבו כי ייווצר ביניהם חיבור מיידי. "כל אחד צפה במופע של האחר, והתרשמנו מאוד זה מזו", מספרת רג'ואן. "החיבור בין תחומי הפעילות שלנו יוצר תוצאה מיוחדת מאוד".

גלר מאשר את הדברים: "יש לי חבר שהוא שחקן וזמר בטורקיה. הלכתי לראות את ההופעה שלה והתרשמתי מאוד. לשמחתי, אני במצב שאני יכול להופיע עם מי שאני רק רוצה. אני יוצר בימים אלו גם הופעה משותפת עם הזמר ננסי ברנדס, והיום אני מופיע עם טילדה, שהחיבור איתה היה מצוין מהרגע הראשון.

"כיף לעבוד איתה, היא אישה מדהימה עם קול מדהים, מהגדולות בעולם. פשוט יש לה את זה, ואנחנו נהנים לעבוד יחד. שיתוף פעולה בין מנטליסט לזמרת הוא לא מובן מאליו, אבל אני בטוח שהקהל ייהנה מאוד. אגב, גם היורש שלי, ליאור סושרד, מופיע יחד עם ברברה סטרייסנד, וזה עובד נהדר. אני מקווה ומאמין שהקהל ייהנה מהשילוב המיוחד הזה".

מה צפוי לנו במופע?
גלר: "שילוב מרתק של היכולות העל-טבעיות שלי, ושל טילדה כזמרת שאנסונים יוצאת דופן".
רג'ואן: "הולך להיות נהדר. לי אין ספק בכוחות של גלר. לעבוד איתו זה פנטסטי. נוצרה בינינו חברות קרובה והבנה אמיתית. הוא איש מרתק, וכל יום מגלים עליו דבר חדש. בעבודה המשותפת למדתי עד כמה הוא אמנותי ורגיש. הוא מנגן על פסנתר, ויש לו קול נעים במיוחד. את הכוחות שלו אפשר ממש להרגיש".

יצא לך לחוות את הכישורים המיוחדים שלו?
רג'ואן: "בוודאי. לפני כמה חודשים הוא הפעיל עליי את הכוחות שלו, ומאז הורדתי חמישה קילו, בדיוק כפי שרציתי. בעזרת היפנוזה קלה הוא עצר את עליית המשקל שלי, ומאז אני מרגישה שליטה על הרצון לאכול. אני פשוט מאושרת. אורי הוא אדם יוצא דופן. צריך להבין שהוא לא מתעסק כל הזמן באמנות החושים. הוא פשוט חי את זה, זה מי שהוא".

גלר: "באחת ההופעות שלי בטלוויזיה בעבר גרמתי ל־7,000 איש להיגמל מעישון בבת אחת. עם עודף משקל זה אותו הדבר בדיוק. אני לא עוסק בזה כמקצוע, אבל אם יש לי את הכוחות לעזור - אז למה לא? לרג'ואן יש כוח רצון חזק מאוד. כל הכבוד לה".

צילום: מישל אטיס
געגועיי לעיר
הבחירה להופיע בפתח־תקוה נראית טבעית לשניהם. "אני קשורה מאוד לעיר הזו", אומרת רג'ואן. "מאז שנכנסתי להיכל העירוני בפעם הראשונה אני מאוד אוהבת להופיע בו. אריה ימיני, מנהל ההיכל, עושה עבודה נהדרת. תמיד הוא חושב על האמנים ועל הקהל, וזה כיף לא נורמלי להגיע לכאן. גם הקהל מחבק, וזו הרגשה נהדרת לכל אמן".
גלר: "אני מאושר לבוא לכאן. לא הופעתי בעיר מאז 1969. מדהים לראות כמה היא התפתחה עם השנים".

למרות שגלר יצטרף לרג'ואן בשיר אחד, הוא הראשון להודות כי אין שום סיכוי שהוא יהפוך את השירה לקריירה הבאה שלו. "אני לא זמר", הוא מסביר, "אבל פעם באנגליה התבקשתי לשיר לצדקה, וזה דווקא יצא לא רע. הקול שלי גם מוצא חן בעיני טילדה. זו לא הקריירה החדשה שלי, אבל אני נהנה מהשירה.

"למדתי לנגן על פסנתר בערך בגיל עשר. לבן זוגה של אמי היתה חנות לכלי נגינה, ושם למדתי לנגן משמיעה. יש לי מילדות גם כישרון לציור, ובהמשך שילבתי בין השניים. לא הרבה יודעים, אבל עיצבתי את עטיפות האלבומים של ג'סטין טימברלייק ומייקל ג'קסון. הצייר הנודע סלבדור דאלי, שאותו זכיתי להכיר אישית, עזר לי לא מעט בשיפור הטכניקה. למשל, אם תסתכלו בזכוכית מגדלת בעטיפת אלבומו האחרון של ג'קסון, תוכלו לראות את שמות ילדיו. זה משהו שלמדתי מדאלי. גם היו לי תצוגות בעולם של העבודות שלי. עדיין, הקריירה שבחרתי כאמן חושים מרתקת יותר".
טילדה, איך גלר בתור זמר?
רג'ואן (צוחקת): "מצוין".

כבשו את העולם
רג'ואן נולדה בטורקיה, ואת דרכה המוזיקלית החלה בהופעות בגיל שלוש. בגיל 12 כתבה שיר בצרפתית, שבוצע על ידי הצמד דיאנה ודוד. בהמשך חייה עברה להתגורר ברומא והקליטה פסקולים רבים לסרטים מובילים בשנות ה־80' וה־90'. במהלך חייה היא שרה על במות רבות בעולם, ולא פעם הוזמנה להופיע באירועים ממלכתיים.

בין היתר, היא הופיעה לצד ענקים כמו בוב דילן, ג'ו קוקר וג'יימס בראון, ואף בארמון הקרמלין בליווי התזמורת הסימפונית הנשיאותית של רוסיה. בישראל היא הופיעה עם אמנים רבים, בהם אבי טולדנו ויהורם גאון. לפני כשלוש שנים היא עלתה לישראל וכעת חברה לגלר.
את גלר, המתהדר בכוחות על-טבעיים, נדמה כי כולם מכירים. הוא נולד בישראל, בילה שנים רבות בחו"ל, והתפרסם בשנות ה־70' בהופעות בהן הציג, לדבריו, את יכולותיו העל-טבעיות. בהמשך הוא זכה לפרסום רב בארצות הברית ובאירופה לאור סדרת הופעות טלוויזיוניות, בהן הפגין יכולות כמו טלקינזיס (הנעה מרחוק ללא מגע), דאוזינג (איתור מחצבים על ידי שימוש במאגיה) וטלפתיה.

הביצועים כללו כיפוף כפיות (ללא הפעלת כוח פיזי) ותיאור מדויק של איורים שצויירו בסתר. בחלק מהמופעים נהג גלר לגרום לשעונים לעצור או לנוע מהר יותר באמצעות רצונו ומחשבתו בלבד. בעקבות הפרסום העולמי ביקשה קהילת המדע לבחון את יכולותיו, אולם הממצאים נותרו שנויים במחלוקת.

בשנת 2013 יצא לאור סרט בשם "חייו הסודיים של אורי גלר - מרגל על-טבעי", בו נטען כי גלר הפך למרגל על-טבעי עבור ה-CIA והמוסד, ואף עבד כסוכן חשאי רשמי במקסיקו, תוך שימוש ביכולותיו.

הסיפורים על הקשר שלך לארגוני ביון נכונים?
"התחלתי בתור שליח של המוסד בגיל 13. בהמשך פנו אליי ה-CIA וביצעו לי מבחנים קפדניים. זה היה סודי ביותר. לפני ארבעה חודשים הם פרסמו את התוצאות ואמרו שכל מה שאני עושה הוא אמיתי ואין כאן שום טריקים. אני חושב שזה נותן הוכחה ברורה לכל אלה שהיו להם ספקות לגביי. אין לי בעיה עם אנשים סקפטיים - הם אלה שבנו לי את הקריירה בסופו של דבר. אני לא יכול לומר אם אני עובד של ה-CIA, אבל אני מציע לך לראות את הסרט עליי ולהחליט בעצמך".

מה האתגר הבא שאתה מציב לעצמך?
"ליצור את הכפית הגדולה בעולם, שאמורה להיכנס לספר השיאים של גינס. היא תוצג במוזיאון חדש על שמי ביפו, שצפוי להיפתח בעוד כשנה".