(צילום ועריכה: עמית לרנר)

ראש העין הפכה לייצואנית בינלאומית של צמח הגת. אם פעם רק ותיקי העיר היו לועסים את העלים הירוקים, היום גם הדור הצעיר התמכר לצמח המופלא הזה וקיים ביקוש לעלי גת טריים מכל רחבי ישראל וגם ממדינות שונות ברחבי העולם. "אנחנו מקבלים פניות אפילו מארצות הברית וממדינות באירופה", מספר אחד מבעלי שטח שעליו גדל גת.

רוב המשפחות בראש העין מגדלות את הגת לצריכה עצמית. כמעט בכל בית בעיר הוותיקה ישנים עצים לשימוש פרטי. זה התחיל ממשפחה אחת שגידלה את הגת לעצמה והיתה מוכנה לחלוק את האוצר עם השכנים. כמו כל דבר טוב, כולם רצו גת משלהם. בראש העין יש את הכי הרבה שדות גת בארץ והיא מייצאת כאמור את העלים הירוקים לישראל ולרחבי העולם. "הביקוש לגת הולך וגדל כל הזמן בגלל ההבנה שמדובר בצמח שיש לו הרבה יתרונות ואנחנו מקבלים גם פניות ממדינות שונות בעולם", אומר אחד התושבים. "ראש העין היא יצאנית הגת הכי גדולה בעולם. בשנים האחרונות קמו חוות גידול גת אורגני בהתאם לביקוש. זה ממש הפך למכרה זהב. אנחנו מקבלים הזמנות והכסף מתחיל לזרום". 

נפגשתי בשדה לגידול גת עם שני תושבים, ערן משולם ויחיאל דקר. כשניגשתי לטעום את הגת חשבתי שארגיש סטלה קטנה ואפקט של מיקוד מסויים, אבל נשארתי בעיקר עם טעם מר וחתיכות של ירוק בין השיניים. 

לא צריך להשקיע יותר מידי כסף בגידול עצי גת. עצי הגת צורכים כמות קטנה יחסית של מים והרבה מאוד שמש. בתנאי גידול נכונים, הגת עשוי להגיע לגובה של שלושה מטרים ולחיות עד 35 שנה. הגת צומח לאורך כל השנה ורגיש  לחורף ולקור.                                                                                       

ישנם סוגים רבים לצמח הגת: הבלדי (הגת הישראלי), המכונה גם "גת לבן", שמקור השם הוא מהעיר עדן שבתימן. הגת הישראלי נחשב לגת עמיד ואיכותי מאוד. ה"גת האדום", המעודן יחסית, הוא בעל כמות מוגבלת של חומר פעיל אך רבה יותר מאשר בגת הישראלי. ה"גת החבשי" מיובא מחבש (אתיופיה) ופופולרי מאוד בקרב לועסי הגת.                                                                                                                                                                                           

הרמב"ם הזכיר את הגת כחומר שמרחיב את כלי הדם ומעורר את מה שצריך לעורר מבחינה מינית. לועס גת זקן מראש העין סיפר לנו כי הגת מפייס את הנשים הלועסות ומקטין את התנגדותן לפעילות מינית. "כשהן לועסות, הדחף המיני גובר ונהיה לילה לבן. בגלל זה לועסים בחמישי, שנוכל לישון למחרת עד מאוחר", סיפר.

                                                                                                                             

"לעיסת הגת גורמת לתחושה של ריכוז יתר מצד אחד ותחושת אופוריה מהצד השני", אומר עדי שרעבי מראש העין שמגדיר את עצמו כמומחה גת. "לגת השפעה מעוררת. הוא טוב לטיפול בצרבת, מעולה למיגרנות, סגולה לחיים ארוכים ולילדים יפים ובריאים, מחזק את הגוף ואת המערכת החיסונית, יכול לרפא מחלות פשוטות כמו שפעת ובו זמנית מטפל במחלות כרוניות".

אז איך הגיע הגת לראש העין? את הגת הביאו איתם העולים החדשים שהגיעו מתימן בשנות ה-50 היישר אל כור ההיתוך הישראלי. העולים נדרשו לשנות בצורה קיצונית את מנהגיהם, שכללו איסור על פוליגמיה ואיסור נישואים בגיל צעיר. הממסד לא אסר את מנהג לעיסת צמח הגת. יש כאלה שטוענים כי זה בכוונה, כדי למנוע מירמור בקרב העולים כלפי הממסד על גל השמועות שכבר אז שטף את הארץ בנוגע לחטיפת ילדים.

זקני ראש העין מספרים שאת הגת גילו במקרה בתימן. השמועה מספרת שאחד מעובדי האדמה בתימן  ראה יום אחד  עז שצועדת בשמחה בכל יום לאותו כיוון באותו נתיב וחזרה, והחליט לעקוב אחריה. וכל השאר כבר היסטוריה. את הסחורה המרה והמעוררת לועסים כולם בלי הבדל של דת, גזע ומין. מבוגרים שמחפשים לשכוח את צרותיהם, לומדי תורה שמחפשים את הריכוז, צעירים שרוצים להנות באופן חוקי. גם נשים נוהגות ללעוס גת, שידוע כמדכא תיאבון ומעודד דיאטה – מה שמשאיר אותן מאושרות ושמחות.                                                                                                                   

השפעות הגת נבדקו וסגולותיו הוכחו מחקרית. חוקרים מצאו כי החומר הפעיל בגת מחזק את הגוף ואת המערכת החיסונית. המקטרגים מזהירים מתופעות הלוואי, הכוללות עליית לחץ דם ודופק וסיכון מוגבר להתקף לב. אבל לא באנו להרוס שמחות. במחקר שנעשה בקינגס קולג' בלונדון נמצא כי החומר הנמצא בעלי הצמח באופן טבעי יכול לעזור לזוגות להרות, במיוחד אם הגבר והאישה שניהם לועסים גת. המדענים גילו כי כימיקלים המשתחררים לדם לאחר לעיסת עלי גת עשויים לשפר את היכולת של הזרע להפרות ביצית. זה קורה בזכות חומר כימי שהוא המרכיב הפעיל של הגת.

עומר, לועס גת ותיק מראש העין, סיפר לנו על הסוד של הגת: "כדי שנהיה מיושרים חשוב שתדע כלל מאוד חשוב. גת לא עושים לבד, אלא עם עוד אנשים. קוראים לזה תכזינה. אם בא לכם רק להתנסות, תבקשו רובדה, שזה צרור קטן של עלי גת. ואם ניסיתם וגיליתם כי מר, תשתו במקביל כוס פטל או קולה. הלועסים המומחים מוסיפים ללעיסה מדאעה, שזה נרגילה תימנית לתחושת האופוריה".

אילן גיל, מחבר הספר "אבא הוריד ראש", מתאר בספרו את תחושת הלעיסה של הגת: "אחרי רבע שעה של לעיסה אינטנסיבית אתה כבר מתחיל להיות מושפע ומקבל תחושה מדהימה. חלפה שעה ואתה עוד מחזיק מעמד, כל הכבוד. בשלב הזה אתה מאבד לגמרי תחושה בכל חלל הפה מרוב כאבים בלסת".

 

לקסיקון הגת לקוראינו האשכנזים:

"גת" – מקור השם מערבית "קאת" על שם החומר הפעיל בצמח וכן שמו המדעי. בישראל הצמח מכונה לרוב בשם גת.

"קתינון" - האפקט הממריץ של הגת. גורם להתרגשות, עוררות, אובדן תאבון ואופוריה.

"תכזינה" -  פירושו בערבית הוא מחסן, כי הגברים מאחסנים את העלים בצידי הפה. בלשון העם הכוונה היא לישיבה בחברותא, בדרך כלל של גברים הלועסים גת.

לחזן – ללעוס גת.

"גת חבשי" – גת איכותי מאוד ומגיע מחבש (אתיופיה). הגת האתיופי גדל ונקטף באתיופיה, הוא אדום יותר מהגת הישראלי וגבעוליו ארוכים יותר. המומחים לדבר הזהירו כי הזנים החבשיים  אינם מומלצים ללועסים מתחילים, שכן הם חזקים יותר ועשויים לגרום לערנות מוגברת.

"אבו מיסמר" -  אבא של המסמרים, מערבית. זהו הגת החבשי הנפוץ ביותר שזכה לשם זה בשל צורתו המזכירה מעין צורה של מסמר בקצה הגבעול.

"גת אדום" – מיובא לארץ בעיקר מארצות אפריקה. כמות החומר הפעיל רבה יותר מהגת הישראלי ולכן השפעתו חזקה יותר. נחשב סוג מעודן ואיכותי מאשר הגת הישראלי ולכן מחירו גבוה יותר.