אם תשאלו את חברי מועצת עיריית ראש העין מה עובר לאחרונה על העיר מבחינת העימות בין חילונים לדתיים, תקבלו תשובות נחרצות - אבל שונות לחלוטין. "ראש העין עוברת תהליך טבעי של חילון", גורס עומר שכטר (מרצ), ומנגד טוען יעקב אדמוני (ש"ס): "הסטטוס קוו יישמר בעיר. אין בכך ספק".

מה עובר על ראש העין? עם כניסתן של אוכלוסיות חדשות לעיר, בעקבות צמיחת שכונות חדשות בשנים האחרונות, נוצרו לא מעט קונפליקטים הנוגעים לאופייה המסורתי של העיר מחד, והרצון להטיב עם התושבים החדשים, חלקם הגדול חילוניים, מאידך.

הנה הדרמות שעומדות על הפרק בימים אלה: נושא התחבורה הציבורית בשבת, שעתידה להתחיל לפעול כבר השנה, הפתיחה המחודשת של הבריכה העירונית בשכונה הוותיקה, שכבר מעוררת סערה הן בשל הדרישה לסגור אותה בשבתות והן בשל הדרישה של רב העיר, עזריה בסיס, שלא לאפשר שחייה מעורבת לגברים ונשים. נושא שלישי שמעורר מחלוקת עזה קשור לקהילת הרפורמים בעיר, "בבת העין", שמעוניינת בבית כנסת חדש וגדול, ואף קיבלה לכך את אישור משרד הדתות, למורת רוחם של גורמים חרדיים בעיר.

למרות ההתנגדות, בקהילה הרפורמית נשמעים אופטימיים מתמיד. "אנחנו מאמינים שעם הגידול באוכלוסייה, הרבה תושבים חדשים יחפשו אותנו ויגיעו לפעילות שלנו", אומר שלמה הראל, יו"ר הקהילה.

אלא שהגידול הזה באוכלוסייה גם חושף את הבעיה המרכזית של ראש העין - צירוף של שתי אוכלוסיות מקוטבות מבחינת יחסן לדת ולמסורת.

למי יש כבוד?

זה שנים שתושבי ראש העין מייחלים לבריכה עירונית. אולם כשסוף סוף הוחלט לאחרונה על פתיחתה מחדש של הבריכה ברחוב האצ"ל, התעוררה סערה רבתי באשר לאופי המקום. כרגע הבריכה עתידה להיות סגורה בשבתות, למורת רוחם של תושבים רבים. ואם זה לא הספיק להם, השבוע יצא רב העיר בסיס בדרישה שלא לאפשר במקום שחייה מעורבת לגברים ונשים.

"יש פה התעלמות מוחלטת מציבור שלם", טוענת ע', תושבת השכונה הוותיקה, שהגיעה להתגורר בעיר לאחרונה. "קצת נמאס שמחליטים בשבילנו מה אנחנו רוצים בשבת ומה לא. אני רוצה לקחת את הילדים שלי לבריכה כמו שעושות החברות שלי בגבעתיים ובפתח־תקוה".

מנגד אומרת אנט-תם מליחי, פעילה חברתית מוכרת בעיר, כי "לכל אחד יש את הזכות לחופש דת. הבריכה הזאת ממוקמת בסמוך לבתים ואנשים פה הם שומרי שבת. אין לנו בעיה שיקימו בשכונות החדשות מקומות בילוי בשבת, אבל שבוותיקה לא יגעו. צריך לכבד את כולם".

תושב נוסף מוסיף: "אנחנו רוצים לחיות בהרמוניה בעיר שלנו, וחילול שבת ליד הבית שלי מפר את ההרמוניה הזאת. אין פה עניין של כפייה חלילה. שכל אחד יעשה כראות עינו בביתו שלו, אבל שלא יבואו לבית שלי ויפעילו בריכה עם מוסיקה ורכבים שיגיעו בשבת. אנחנו רוצים לחיות בשלום זה עם זה ולא להיגרר למלחמות מיותרות".

במלחמה על השבת, יש גם מי שמחזיק בדעות קיצוניות. למשל, לטענת סגן ראש העירייה לשעבר, ואיש אמונו של הרב בסיס, חנניה צפר, "מי שהגיע לעיר הזאת ידע שהוא מגיע לעיר עם אופי דתי. הם לא באו לשנות לנו את העיר, אלא לקבל אותה כפי שהיא, לכבד אותה ולא לבוא ולהפגין את החינוך שלהם, כמו שעושות נשות הכותל, חבורה של קלות דעת שרוצות לקבל כותרות".

אתה חושב שיש מקום להשוואה בין סערת נשות הכותל לזו של פתיחת הבריכה העירונית?

"כרגע לא, אבל זה יכול להתפתח. ממה שאני רואה עכשיו, אין חילונים, אני רואה שכולם דתיים. גם בשכונה החדשה לא פגשתי חילונים. אפילו ההתנגדות שלהם למקווה שעלתה לאחרונה, אינה בגלל המהות של המקווה אלא בגלל השטח שהוא יתפוס. אם הם יתנגדו לדבר כזה יפה, למה שלא יתנגדו לעשות ברית מילה לילדים שלהם או להתחתן כדת משה וישראל. לא ייתכן שאנשים יקיימו מצוות כמו כל החרדים וירצו להיקבר כמו חרדים, אבל בשבתות לא יחיו כמו החרדים".

ואם יש ביקוש לפתיחת בריכה עירונית בשבת, או הפעלת תחבורה  ציבורית?

"אין מדד של ביקוש, וגם אם יש, הם לא יכפו עלינו את דעתם או את אורח חייהם ויקלקלו את האווירה הקיימת בעיר. הבריכה הזאת לא תיפתח בשבת ובטח שלא תהיה תחבורה ציבורית בשבת".

אבל אי אפשר להתעלם מהאוכלוסייה החילונית או מהקהילה הרפורמית, שפועלת בעיר.

"אין פה עניין של התעלמות. יש עניין של שמירה על הסטטוס קוו, שהוא חשוב יותר מהכל. הרפורמים זו קהילה שצנחה פה. הם לא גדלו והתחנכו בראש העין. הם עושים לעצמם דת-'לייט' בנוחיות שלהם. אפשר לנסוע בשבת, ללכת לחוף הים, ללכת עם השכנה ובמקביל להדליק נרות חנוכה ולהתחפש בפורים. אבל הם לא חיים חיים של תורה".

"דעות חשוכות"

הדברים האלה מבטאים את הכעס בקהילה הדתית בנושא הקמת בית הכנסת המתוכנן ל"בבת עין", הקהילה הרפורמית שפועלת בעיר מ־2004. לאחרונה התבשרו חבריה שהתקבל אישור ממשרד הדתות לפתוח בית כנסת גדול ומרווח, שיהווה תחליף לחדרון הקטן במתנ"ס השכונתי, שבו הם נוהגים להתפלל כיום. "אנחנו עובדים על הקצאת בית כנסת כבר שבע שנים, עוד בזמנו של משה סיני, ראש העירייה הקודם, ולא הגענו רחוק. זאת למרות שיש בראש העין כ-140 בתי כנסת אורתודוכסים, רובם בעיר הוותיקה, כך שלכל משפחה תימנית שנייה יש בית כנסת", מספר שלמה הראל, יו"ר הקהילה.

"אחרי ששלום בן משה נכנס לתפקיד, הוא הבטיח לנו בית כנסת כתחלופה לחדר במתנ"ס. גילינו גם שיש אפשרות לקבל תמיכה של משרד הדתות, שמקצה 10% מהתקציבים לטובת קהילות לא אורתודוכסיות. הגשנו בקשה דרך העירייה ולאחרונה קיבלנו הודעה שהמשרד אישר את הקמת בית הכנסת".

אלא שהדרך לבית הכנסת המיוחל עוברת במועצת העיר. סגן ראש העירייה, מיכאל מלמד, כבר הודיע שהוא מתכוון להתנגד נחרצות.

הראל אינו נבהל מההתנגדות כלפי הקהילה ויוזמותיה. "מהיום שהקהילה קמה, יש התנגדות גורפת מצד אנשי ציבור בעיר", הוא אומר. "קוראים לנו מתבוללים וטוענים שאנחנו הורסים את היהדות. מדובר באנשים שמחזיקים בדעות חשוכות כלפי הקהילה הרפורמית. אני לא מבין איך אפשר להגיד דברים כאלו, כאשר אנחנו מחברים אנשים חילוניים למסורת היהודית. אנחנו מעבירים שיעורים בבית מדרש ויש התעניינות. באים אלינו אנשים שהאורתודוכסים לא מקבלים ואנחנו מקבלים את כולם, לרבות להט"בים".

כיום בראש העין יש אוכלוסייה חדשה, אתם מרגישים שינוי ביחס כלפיכם?

"אנחנו מקווים שעם הגידול באוכלוסייה, בית הכנסת הזה ישמש הרבה תושבים שירצו לקיים טקסי בת/בר מצווה, חתונות ופעילויות נוספות שלנו שקשורות למסורת יהודית. יש ביקוש גדול בראש העין לדברים כאלו ואנחנו ניתן את המענה".

אתה מאמין שלבסוף האוכלוסייה החדשה תיתן את הטון בעיר?

"ייקח כמה שנים טובות עד שלאוכלוסייה החדשה תהיה נציגות במועצה והיא תוכל להשפיע. למשל, ראש העירייה יצטרך להעביר את נושא בית הכנסת במועצה, ויצטרך להגיד לאנשי ש"ס או אגודת ישראל שלא להופיע בישיבה או להימנע מהצבעה, כי ברור שהם מתנגדים. אני מאמין שהשינוי יקרה בלחץ האוכלוסייה, אבל לא בשכונה הוותיקה, כדי לא להכניס אצבע בעין לדתיים. מדברים על זה המון בעיר, בייחוד בהקשר של בני נוער משועממים בסופי שבוע".

לא להיות בעוצר

בניגוד להראל, חבר המועצה מטעם מרצ, עומר שכטר, סבור שהשינוי כבר כאן. "ראש העין עוברת תהליך של חילון. אופי האוכלוסייה שמגיע הוא צעיר וחילוני", הוא אומר.

"אנשים רוצים לצרוך פנאי בסוף השבוע, שאלה הימים החופשיים שלהם. הם לא רוצים להיות בעוצר, ובצדק. זה שינוי מבורך שאני מנסה להאיץ אותו, ורואים את זה בשטח. כבר יש קאנטרי שפתוח בשבת, ולגבי הבריכה החדשה העליתי בקשה לדון בכך במועצת העיר ועוד לא נסגר כלום. אני מתכוון שהבריכה הזאת תיפתח בשבת. יש חברי מועצה שיצטרפו אליי. אם המיקום לא מתאים, אז שיעבירו אותה למקום אחר".

אתה וסיעתך מתכוונים לתמוך גם בהקמת בית כנסת רפורמי?

"חד משמעית כן, ונילחם על כך. אני אישית עושה איתם שיתוף פעולה במחלקת צעירים ובתכנון הקרוב להקים פרויקט חדש שיכלול קבלות שבת עם הקהילה הרפורמית".

במקביל, שוקד שכטר כבר חודשים ארוכים על הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, תחת הכותרת "תחבורה שיתופית". הוא כבר למוד התנגדויות מצד חבריו למועצה. כך, למשל, כשעלה הנושא לסדר היום, טען חבר המועצה אביטליון בצלאלי מש"ס, כי "יוזמה כזאת יכולה לפרק לגמרי את הקואליציה, עד כדי כך. נסיעה בשבת זה ייהרג ובל יעבור עבורנו, וכל זמן שאנחנו פה, זה לא יקרה".

למרות האיומים, טוען שכטר כי הפרויקט נמצא בשלביו האחרונים. "זה מתקדם מאוד, אחת לשבועיים מתקיימת פגישה עם צוות שמוביל את הפרויקט ואנחנו כבר בשלב גיוס התרומות. התחבורה בשבת תפעל כבר במהלך השנה הקרובה".

אתה יכול להבין את המתנגדים לשינוי הסטטוס קוו?

"המטרה איננה להילחם בתושבים המסורתיים והדתיים. המטרה היא שלכל הציבור יהיה שירותים טובים. אני לא אוהב שפועלים בשיטת ה'דווקא'. אנשים שמדליקים, למשל, מנגל ביום כיפור על טנדר, זה נורא בעיני. צריך להיות איזון, וכרגע הוא לא קיים. לציבור החילוני אין מענה בסופי שבוע, בעוד לציבור הדתי בונים כל הזמן בתי כנסת ומקוואות. זה שינוי שלא יהיה אפשר להתנגד לו".

מעיריית ראש העין נמסר בתגובה: "לגבי הבריכה: מדובר בבריכה של יזם פרטי ולא בבריכה עירונית. ב-10 השנים האחרונות פורסמו לפחות 3 מכרזים להקמת הבריכה, כשבכולם הובהר ליזמים שלא תינתן האפשרות להפעיל את הבריכה בשבת, וזאת בשל סמיכותה לשכונה דתית. יש לציין כי הבריכה ברחוב אצ"ל לא פעלה בשבת. חשוב להדגיש כי לכלל הציבור, פועלת הבריכה בהולמס פלייס בכל השבוע. במקביל, מתוכנן בעתיד לקום מתחם ספורט ברובעים החדשים, ובכלל זה, קאנטרי עם בריכה ומגרשי ספורט שיפעלו בכל השבוע.

"משרד הדתות אישר לקהילת "בבת עין" השתתפות בסך 300 אלף שקל להרחבת בית הכנסת הקיים. יש לציין כי משרד הדתות עדכן כי התקציב יאושר רק לאחר בדיקת מהנדס המשרד לשירותי דת בשטח.

"עמדת מרצ לגבי תחבורה שיתופית בשבת הינה עמדה ארצית ולא נקודתית לראש העין. עמדת ראש העירייה, שלום בן משה, והנהלת העיר הינה כי הסטטוס קוו בעיר, לפיו אין תחבורה ציבורית בשבת, יישמר".