"ישראל נמצאת בסכנה", אומר גדעון בכר, דיפלומט, לשעבר שגריר ישראל באפריקה.

ולא, הוא לא מתכוון למישור המדיני, אלא דווקא לסדרי העדיפות שגורמים לאזרחים להכריז מלחמה על עיריות ותאגידים: להיאבק על דיונת החול באשדוד, על הגבעות של נס ציונה, על חופי אפולוניה ובצת ועל שונית האלמוגים באילת, להניף  שלטים, לכתוב, לחרוש את הארץ, לגייס כספים ופעילים, לעלות לכנסת ולא לוותר.

בכר הוא אחד מיוזמי "כנס משפיעים" שהתקיים ביום שישי באוניברסיטת תל אביב לטובת האנשים שכבר לא מוכנים להסתפק בקיטורים מול מהדורת החדשות.

"המטרה היא לאגד תושבים המבקשים להגן על הקיים ולמנוע את הריסת הטבע", אומר בכר, פעיל סביבתי שגם מרצה בנושא שינוי האקלים במרכז הבינתחומי בהרצליה.

"חלון הזמן הולך ונסגר. אם לא ניקח יוזמה לא יישאר כלום לילדנו ולנכדינו. עוד כביש, עוד קניון ועוד בית צמוד קרקע, ואנחנו מחריבים את כל מה שאנחנו חיים עליו".

בג"צים והפגנות | צילום: מטה המאבק שדה התעופה בעמק

מהדקים חגורות וממריאים

ד"ר צוף מויססקו־יפלח ממושב מרחביה משקיעה לילות כימים בהתנגדות להקמת שדה תעופה בינלאומי בעמק יזרעאל.

הוויכוח הנוגע למיקומו של שדה תעופה נוסף מתנהל מאז שנות ה-70, ומהחלופות הרבות שהונחו על השולחן נותרו היום שתיים: רמת דוד בעמק יזרעאל ונבטים בנגב. מטה המאבק כולל שישה אנשים המגויסים לנושא באינטנסיביות.

מויססקו־יפלח, קלינאית תקשורת עם דוקטורט בנוירו פיזיולוגיה, עובדת כבר שלוש שנים בחצי משרה בלבד בשל תובענות המאבק.

"לא קראתי ספר כבר שלוש שנים", היא מודה, "יש תחושת לחץ תמידי שלא נותנת מנוח, וקשה לקרוא בנחת על המרפסת כשאתה כל הזמן טרוד.

ד"ר צוף מויססקו-יפלח | צילום: גילה מלל

"הרשויות מציגות אותנו כחבורת קיבוצניקים מעמק יזרעאל, אבל המאבק שלנו ארצי והוא נוגע בעוולת רשויות התכנון במדינה. הרי אין ויכוח סביב הצורך בנתב"ג 2, סימן השאלה הוא רק סביב המיקום, ומה שקורה זה שהרשויות רדומות והתושבים עושים את כל העבודה".

עושה רושם שנשאבת באופן שמשבש את חייך.

"נשאבתי כי אני עירונית שעברה למושב והתאהבה בעמק. קשה לי עם העובדה שערכי הטבע, היופי, הקהילתיות והחקלאות עומדים בסכנה.

"מה שאני עושה הוא סוג של עמידה על שתי רגליים אחוריות במטרה להגן על הדבר שאני אוהבת ורואה בו נכס לאומי. אני לא מחבקת עצים סדרתית, העניין הוא לא רק שיהיה לי ירוק ויפה בעיניים. העניין הוא קבלת החלטות נכונה בראייה לאומית: שדה תעופה צריך לקום במקום שבו הוא משרת ותורם לפיתוח, ולא במקום שבו הוא הורס ומביא חורבן.

"לסגור 57 רפתות בעמק, שהן 20 אחוז מאספקת החלב של ישראל, זה בהחלט חורבן. ועוד לא דיברנו על סגירת מאגרי מים, שטחי תבואה ועוד".

מה עושים?   

"בשנה האחרונה החבירה אל אנשי הדרום הפכה אינטנסיבית, והם מגיעים להפגין ביחד אתנו. ברביעי הקרוב נגיש בג"ץ ראשון, שהוא אבן דרך מבחינתנו.

"המטה האזרחי מגיש את הבג"ץ יחד עם עיריית דימונה ומועצת טבעון על דוח שפרן שהמדינה כתבה. בעוד חודש יושק דוח כלכלי שערכנו  בעזרת גיוס המונים, שמוכיח שבחלופה של רמת דוד מול נבטים יש בזבוז של 18 מיליארד שקלים מכספי הציבור.

"במאבק כמו שלנו פוגשים הרבה אנשים מדהימים, אבל יש גם תסכולים וכעסים ברמה הלאומית, כשמבינים שככה עובדות רשויות תכנון וככה מתנהלת המדינה".

"המאבק שלנו נושא אופי לאומי עבור הטבע בכל הארץ" | צילום: תושבים משפיעים במודיעין

אילו ציפורים

גדעון בכר ממודיעין, ממתנדבי קבוצת "תושבים משפיעים במודיעין", המונה 40 פעילים ועוד אלפי תומכים ברחבי העיר, עוסק במרץ במאבק לשמירה על השטחים הפתוחים האיכותיים שמסביב לעיר.

"המאבק שלנו מתנהל ברשתות החברתיות, בפעילויות שטח, בהפנינג שנתי ובהחתמת תושבים", הוא אומר.

"אנחנו מעורבים במאבקים סביבתיים נגד זיהום אוויר, פלסטיק, רעש וכריתת עצים. המאבק המרכזי נוגע לשמירה על השטחים הפתוחים האיכותיים שמסביב למודיעין והכרזה על הקמת גן לאומי בגבעות הדרומיות - חרובה, שר ורגב".

למה דווקא המאבק הזה?

"מודיעין נמצאת במיקום אסטרטגי, בליבו של המסדרון האקולוגי האחרון של המדינה, שעובר מצפון לדרום, והוא בעל חשיבות עצומה לשמירה על הצמחייה ובעלי החיים.

"הוא מחבר שטחים פתוחים ואם חוסמים אותו, אוכלוסיות בעלי החיים נקטעות והמגוון הביולוגי נפגע. כשבעלי חיים אינם יכולים להתרבות, המגוון הגנטי שלהם מצטמצם, מה שגורם לפגיעות ולמחלות".

גדעון בכר | צילום: תושבים משפיעים במודיעין

משפיעי מודיעין נאבקים על השטחים הפתוחים המרכזיים בעיר. "בנייה עליהם תחסום לחלוטין את המסדרון האקולוגי של מדינת ישראל", אומר בכר, "לכן המאבק שלנו נושא אופי לאומי עבור הטבע בכל הארץ.

"ישראל היא ציר נדידה של חצי מיליארד ציפורים בכל שנה, וחלקן עוצרות בגבעות של מודיעין למנוחה אחרונה לפני מסע של אלפי קילומטרים במדבר סהרה, לכן יש להם חשיבות עולמית".

בכר וחבריו פעלו לשינוי תוכנית המתאר העירונית, סיקלו הקמת מגרשי גולף ענקיים בשטחים הפתוחים של העיר ועוד ידם נטויה.

"המאבקים האלה תובעים ממני מספר שעות בכל יום וחלק ניכר מהזמן הפנוי שלי מוקדש לנושא", הוא אומר. "בערבים ובסופי שבוע אני מגויס באופן מוחלט, אבל זה שווה כל השקעה. כשאתה מאמין במשהו, אתה מוכן ללכת איתו עד הסוף".

מחזירים את הרכבות לצפון | צילום: "בארכבת"

העקשנות משתלמת

כששמרית נוטמן מזיכרון יעקב יצאה למאבק להחזרת קווי הרכבות לצפון, היה לה ברור שאין פשרות. "המאבק שלנו התנהל ברובו בדף הפייסבוק "בארכבת", שפתח יינון מעוז לפני שלוש שנים. לפני כשנה, עם פתיחת הקו לירושלים, הורידו 19 רכבות יומיות מקווי החוף והצפון, חלקן בשעות העומס. ניתוק מוחלט מהמציאות.

"ביקשנו מהעוקבים בדף לשתף אותנו במה שעובר עליהם והם העלו סרטוני וידיאו וסיפורים אישיים על אנשים שנפלו ונחבלו כתוצאה מהצפיפות. המסר הברור שחזר על עצמו היה, שהעומס עצום והפגיעה בתושבי הצפון גדולה, בעיקר בתושבי נהריה, שאין להם אופציה אחרת.

שמרית נוטמן | צילום: פרטי

"אנחנו קבוצת פעילים שנאבקה כדי  להחזיר את המצב לקדמותו ולמנוע את סכנת הנפשות שמתחוללת פה. פנינו לתקשורת, עשינו לובינג בוועדות הכנסת והודענו שלא נרפה עד שהמצב ישתנה".

נוטמן עוסקת כבר שנים ביוזמות חברתיות. "נושא הרכבת תמיד עניין אותי", היא אומרת. "בעלי אוסטרלי, ואחרי שלוש שנות מגורים באוסטרליה, לא הבנתי איך התחבורה יכולה להתנהל שם בסדר מופתי ובנוחות, וכאן אנחנו כל כך מתקשים.

"אנחנו הרי מדינה קטנטנה, אין סיבה שלא יהיה כאן מערך של תחבורה ציבורית מתפקדת. רק כשהתחלתי לקרוא את הסיפורים שאנשים העלו לדף, הבנתי את המשמעות האדירה שיש לכלי התחבורה הזה וכמה גדול האפקט שלו על חיינו.

"הוא נוגע לבחירת מקום מגורים, להשכלה, לעבודה. פגשתי נשים שוויתרו על עבודה במשרה מלאה במרכז הארץ כי לא יכלו לסמוך על הרכבת, ואנשים שפוטרו ממקום עבודתם כי איחרו באופן קבוע ונאלצו לעבוד במקום שפחות התאים להם.

"שאלתי את עצמי האם אפשר בכלל לחיות בפריפריה או שצריך לבחור רק באזורי מרכז הארץ, כי אי אפשר לסמוך על הרכבת".

יש תשובה?

"אני יכולה לענות בשם הנוסעים, שחלקם עברו לחיות במרכז, חלקם עברו לחיות בת"א או בקרבתה, וחלקם עברו לעבוד במקום שבו הם גרים. אגב, רוב האנשים ממשיכים להידחף ולנסוע בעמידה בתנאים הקיימים כנוסעים שבויים, כי אין אופציה אחרת".

נשאבת.

"לגמרי. אני עוסקת במאבק הזה פול טיים. אנחנו לא נותנים לנושא להירדם. הודות לעזרת התקשורת ארבע רכבות הוחזרו, ולפני כשבועיים הוחזרו כל ה-19. היתה חגיגה גדולה.

"ככה זה בישראל, אם אתה לא נלחם – הדברים נמשכים עד אין סוף. במדינה אחרת כשאומרים לך לא, התשובה היא לא. בישראל את מקבלת "לא" כתשובה ראשונה ואז השאלה היא כמה את עקשנית. ואנחנו מאוד עקשנים".

המגמה הירוקה

כנס המשפיעים התקיים לזכרו של אופיר אלון, פעיל ומוביל בארגונים סביבתיים רבים, שנהרג בתאונת דרכים ביוני 2016, ובשיתוף ארגוני מגמה ירוקה, המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע, ארגון "אנו עושים שינוי" ו"אדם טבע ודין".

הכנס נועד ליצור רשת תמיכה ושיתופי פעולה בין ארגוני תושבים הנאבקים מול הביורוקרטיה בניסיון למנוע נזק סביבתי.

בין השאר התקיימו בו פאנלים, מקרי בוחן והדרכות. "החשיבות של התכנון העירוני על החיים שלנו היא עצומה", אומרים בארגון 'מגמה ירוקה'. "יש לו כוח לשנות יחסי כוחות בין אוכלוסיות, לחזק את הכלכלה העירונית ולשמור על השטחים הפתוחים".

"מאות קבוצות כמונו פעילות בארץ, חשוב שיעמדו בקשר וילמדו האחת מהשנייה", אומר בכר. "דווקא לארגונים הקטנים יש השפעה עצומה, כי חלק גדול מהפגיעה בטבע נעשה ברמה המוניציפלית, והתושבים הם אלה שמכירים באופן אישי את ראש העיר וחברי המועצה.

"הכנס נועד להעצים אותם, ללמד איך לפעול ברשתות החברתיות ומול התקשורת ולתת להם כלים נוספים לניהול מאבקים".