שחקניות התיאטרון סמוך לנווה תרצה. צילום: באדיבות התיאטרון

בחודש הבא תעלה ההצגה "נשים מאחורי הסורגים" בתיאטרון "הספסל" שבראש העין, בעיבוד של השחקנית, הבימאית והסופרת שלומית הגואל טריגר. המחזה "נשים מאחורי הסורגים" של טום איין הוא מחזה מטלטל המשלב הומור שחור ומספר את סיפורה של מרי, שלטענתה חפה מפשע ומצטרפת ל-7 נשים הכלואות כבר מספר שנים. המחזה מתאר את מערכות היחסים השונות בכלא, המורכבות שבדמויות ומספר על עברה הקשה של הסוהרת הראשית המביא אותה להתעלל באסירות.

תיאטרון "הספסל" הוא תיאטרון חובבים שהוקם לפני כ-13 שנים' לאחר שלא היה תיאטרון רציני בראש העין. "התיאטרון שלנו עשה דברים מאוד גדולים, השתתפנו בפסטיבל תיאטרון חובבים בצוותא כמה פעמים"' מספרת שלומית הגואל טריגר, מנהלת התיאטרון ושחקנית מקצועית כ-35 שנה.

צוות השחקנים כוללים אנשים מראש העין, והיישובים והערים באזור. התיאטרון מקבל שחקנים בגילאים שונים, מסביבות 18 ומעלה. יש כיום שחקנים מסביבות 30 ועד 76.

שחקני התיאטרון עובדים בעבודות שונות במהלך היום ובערבים עורכים חזרות על ההצגות. לדבריה של שלומית, התחביב שלהם והרצון העז להתעסק בתיאטרון הוא מה שהביא אותם לתיאטרון "הספסל" על אף החזרות האינטנסיביות והעבודה הקשה בעיקר לפני העלאת ההצגה.

באילו ז'אנרים מתעסק התיאטרון?

"כמעט בכל הז'אנרים. מ"תמונות מחיי הנישואין" של ברגמן שזאת קלאסיקה, דרך נושא המשפחה הישראלית החדשה במחזה "ילד משלי", ועד "מקווה" שזה נושא שפתחנו דרכו קהלים נוספים (דתיים).

"אנחנו מתעסקים עם קומדיות, מתח והרבה חומר ישראלי שנוגע בכולנו, גם בקהילה פה בראש העין. זהו אתגר עבורי ועבור השחקנים, כך השחקנים יכולים ללמוד ולהתפתח בכל הצגה. אנחנו לא חוזרים על חומרים, כל פעם מעלים משהו חדש"' היא מספרת.

איך נולד הרעיון של נשים מאחורי הסורגים?

"מה שקורה זה שבדרך כלל אני מתאימה את ההצגה לקאסט שיש לי, לשחקנים. בגלל שיש חזרות אינטנסיביות, חלק מהאנשים לוקחים שנה חופש. לפי הצוות אני בוחרת את ההצגה. את התחקיר ל'נשים מאחורי הסורגים' עשינו ביחד בכלא נווה תרצה. קיבלו אותנו בכלא בצורה מדהימה, מנהלת הכלא קיבלה את פנינו, עשינו סיור ודיברנו עם קבוצת התיאטרון של האסירות".

נתנו לכם לדבר חופשי עם האסירות?

"נתנו לנו לדבר עם הקבוצה הזאת בידיעה כמובן שאנחנו לא שואלות אותן על מה הן יושבות בכלא, אם הן רוצות הן מספרות. זה היה מפגש מרתק מאוד וכמובן מרגש ומטלטל. מבינים במפגש כזה שהדברים האלו יכולים לקרות כמעט לכל אחד. אפשר להגיע לכלא מדברים שאתה לא התכוונת ועד לדברים יותר חמורים".

שלומית טריגר הגואל. צילום: אריאל בשור

"זאת חוויה לא פשוטה"

אסירות הכלא שיתפו את קבוצת התיאטרון בסיפורים אישיים שלהן. סיפור מיוחד אחד שמספרת שולמית הוא על אחת הנשים שלא פגשה את משפחה במשך שנים רבות, בזכות קבוצת התיאטרון שפועלת בכלא, זכתה אותה אישה לראות אותם כשהסכימו להיפגש אתה לאחר ההצגה.

"זה ממש נוגע ללב מצד אחד, אתה לא שוכח שהנשים האלה עברו עבירה אבל אלו חיים שלמים. אין לנו שום הבנה מה זה לקחת חופש של בן אדם" היא משחזרת.

איך זה מרגיש להיכנס לשם ולהיות מוקף באווירה של הכלא?

"לא פשוט, זאת חוויה מטלטלת רגשית. רואים שגם ילדים נולדים שם בכלא, עד גיל שנתיים מגדלים שם ילדים ואז או שהילד עובר למשפחת אומנה או שהאמא שלו כבר משתחררת אבל הילד לא נשאר שם, זה קורע את הלב.

"זאת חוויה לא פשוטה לכל בן אדם רגיל שנכנס לשם וכל רגע סוגרים אחרייך עוד איזו דלת ושער ברזל. במהלך התחקירים קראתי על רוני לייבוביץ' (האופנובנק) שאמר ששנים לקח לו לשבת עם גב לקהל או לפתח של משהו כי לא ידע מי יבוא מאחוריו ויתנפל עליו".

את זוכרת מהכלא איזה רגע עוצמתי במיוחד?

"הרגעים העוצמתיים זה היה הרגעים של לשבת לדבר עם האסירות ולשמוע את הסיפורים שלהן. המטרה הייתה ללכת ולראות איך הן חיות שם, במה הן מתעסקות מהם הזמנים שלהן, האם יש אלימות או אין אלימות, מה מערכות היחסים בכלא. אלו שאלות שצפות ועולות גם במהלך העבודה שלנו על ההצגה".

ההצגה בנויה על החוויה או על סיפורים מסוימים?

"ההצגה בנויה על מחזה שנקרא נשים מאחורי הסורגים של טום איין. מחזרה אמריקאי משנות החמישים המספר על חוויות מטלטלות במערכת הכלא של אותם השנים שהייתה שונה מהיום ובמדינה אחרת. יש שוני גם מבחינת העונשים ואיך שמוסד הכלא מתחזק את עצמו. לדעתי זה הרבה יותר קשה ממה שראינו בנווה תרצה כי יש שם תכנית שיקומית ודואגים לאסירות במהלך היותן בכלא".

מה היית רוצה שאנשים ייקחו מההצגה?

"ההצגה מאוד מטלטלת, אני חושבת שאנשים יעברו שם חוויה לא רגילה ויחשפו לעולם שרוב האנשים לא מכירים, אנשים לא מכירים את החיים האלו ומה אנשים בכלא עוברים. אני חושבת שעצם העניין של לפתוח את הנושא הזה בתוך הקהילה זה חשוב מאוד כי אנחנו תיאטרון קהילתי וזה חלק מהחשיבה הקהילתית והחברתית שלנו".

לדבריה של הגואל טריגר, ההצגה באה לפתוח את הקהל למה שהנשים עוברות ומתעסקת גם כן בשאלות כמו: מהו חופש? האם לכל אחד יכול להילקח החופש ברגע אחד? וכמה אסירות חוזרות בסופו של דבר חזרה לכלא?

"אלו הרבה שאלות ותהיות שאנחנו כל הזמן חופרים בהן ומעלים אותן בהצגה. אני רוצה שהקהל יקח את העולם הזה וידע שצריך לקחת את החופש בשתי ידיים, לא לזלזל בו, להעריך אותו לא לקחת אותו כמובן מאליו" מסכמת שלומית.

ההצגה תעלה ב-22-26.1 באולם סימפוניה, ראש העין.

שחקנים: רונית בר-און, רני שמש, רחל גנדלמן, כרמית עמר, רות שרעבי, שולה גור, יוספה כהן, עליזה לב, סופי אדמוני, יורם שמעון.