ברטה שוורץ ובעלה במרכז. צילום: מתוך אתר ynet

ברטה שוורץ, בת 71 מפילדלפיה, נהרגה ביום ראשון השבוע בעת שנסעה באוטובוס בקו 947 מירושלים לפתח תקוה.

ברטה ובעלה ברוך הגיעו לטיול בארץ, לאחר תשע שנים שבהן לא ביקרו כאן.

באתר ynet דיווחה נינה פוקס, כי ביום חמישי האחרון חגגה 41 שנות נישואים עם בעלה ברוך, ובאותו היום התעקשה לכתוב צוואה אצל עורך דין. הנסיעה בקו 947 מירושלים קטעה הכול. ברטה נהרגה, ובעלה שישב בשורת מושבים מאחור ניצל: "יותר מחצי שעה צעקתי 'איפה היא, איפה היא'. היא הייתה מתחת לבטון. אני זוכר שיצאתי החוצה ואני צועק 'תביאו מכבי אש, אשתי מתחת לבטון'". בתאונה בקו 947 נהרגו גם יוסף קהלני בן ה-79 מפתח תקוה, היילי ורנברג בת ה-35 מירושלים ואישה נוספת.

"מה שהכי כואב זה שבעוד שבועיים צריך להיוולד הנכד לבן שלנו, והיא כל כך ציפתה לזה. היא לא הייתה בארץ תשע שנים ובשבילה הביקור היה מאוד משמעותי", סיפר ברוך שוורץ, הבעל, לאתר ynet. בני הזוג חיו בפילדלפיה מאז עזבו את הארץ ב-1976.

הוא מספר שביום ראשון נסעו מפתח תקוה, שם שכרו דירה, לכותל. "כי היא אמרה שהיא חייבת להיות בכותל. היא לקחה איתה חבילה של דולרים והיא חילקה בכל מקום לכל אחד, והיא הייתה מאושרת שהיא בכותל. אחרי זה הלכנו לאכול ברובע היהודי, והיא הייתה מאושרת מאוד. בדרך חזרה לקחנו קו 1 לתחנה המרכזית, ולקח יותר משעה להגיע לשם. האוטובוס היה דחוס, והיא שאלה מישהו באוטובוס איך להגיע לשניידר בפתח תקוה, והוא אמר לה לעלות על אוטובוס בתחנה המרכזית. הגענו הרבה לפני שהאוטובוס הגיע.

"ראינו את חב"ד בתחנה מרכזית מדליקים נרות חנוכה, והיא התרגשה וצילמה את זה ונהנתה מהמוזיקה. קנינו משהו לאכול והלכנו לכיוון האוטובוס, שאיחר בחצי שעה. אמרתי לה 'בואי ניסע לבני ברק ומשם ניקח אוטובוס לפתח תקוה', והיא עדיין התעקשה שלא. היה משהו לא טוב באוויר. משהו דחף אותה לכיוון מסוים. זה קבליסטי. היו כל כך הרבה הזדמנויות לצאת מזה. עלינו לאוטובוס והיא התיישבה ליד הנהג, והיא אמרה לי לשבת לידה אבל רציתי לשבת מאחורה. 'את יכולה לבוא לידי', אמרתי לה, אבל היא בחרה להישאר מקדימה. התחברתי ל-Wifi וניגשתי להגיד לה שיש אינטרנט. היא הסתכלה עליי ואמרה 'בסדר', הייתה ברוגז".

הנהג הודיע שמגיעים לנתב"ג ואז החל ברוך שוורץ לאסוף את החפצים שלקחו, "כי היינו אמורים לרדת בתחנת סירקין. לפני שהגענו לתחנה שמעתי חפץ מתגלגל לחזית האוטובוס, זה היה משהו שעשה רעש. הרגשתי כאילו לקחו קופסת שימורים וגלגלו אותה במהירות. סיפרתי את זה לשוטרים והם לא התייחסו לזה. אחר כך התחיל הטלטול והיה רעש אימים. האוטובוס היטלטל לכל צד ואנשים צעקו. הרגשנו שהאוטובוס עומד להתהפך לצד ימין, ואז קרתה התאונה". במשטרה מציינים כי גבו את עדותו של ברוך שוורץ וכי הדברים נבדקים במסגרת החקירה שעודנה מתנהלת.

ברטה שוורץ. צילום: מתוך אתר ynet

ברוך שוורץ משחזר את הדקות הדרמטיות שלאחר האסון: "הנהג היה אידיוט גמור. אני ישבתי מושב אחד לפני הדלת האחורית, וכשראיתי מה שקרה אמרנו לו לפתוח את הדלת. הוא לא עשה שום דבר, אז אני ועוד כמה בחורים פתחנו את הדלת. אישה לידי צעקה 'אני בהיריון, אני בהיריון, אני חייבת לצאת'. נדחפתי החוצה, אבל מיד רציתי לחזור חזרה כדי לראות מה איתה, ואנשים חסמו אותי. אני מגיע חזרה ואני רואה את הבטון. ניסיתי להרים את הבטון. אשתי הייתה מתחת לבטון. אני זוכר שיצאתי החוצה, ואני צועק 'תביאו מכבי אש, אשתי מתחת לבטון', ואף אחד לא עשה שום דבר. הגיע שוטר על אופנוע ואני אומר לו 'תזמין מכבי אש', והוא אומר 'קרה פה משהו?'".

הבעל העיד כי במשך יותר מחצי שעה צעק "איפה היא, איפה היא", עד שחילצו אותה: "ראיתי אותה על האלונקה, אבל לא הרשו לי להתקרב. אמרו לי שהוא הולכת לבית החולים. ראיתי אותה כל כך שלווה וחשבתי שהיא מחוסרת הכרה. לקחו אותי לאסף הרופא, ולקח שלוש שעות עד שהודיעו לי שהיא איננה. התאכזבתי מכל ההתנהלות של הגורמים האחראיים. טיפת אנושיות קצת חסרה בהתנהלות שלהם".

ברטה וברוך שוורץ היו אמורים לחזור מחר לביתם בפילדלפיה. "כשבאנו לארץ היה לה חשוב לעשות צוואה, והיא אפילו הספיקה להיפגש עם עורך דין ולעשות את זה. ביום חמישי האחרון חגגנו 41 שנים יחד. היא הייתה אמא לתפארת וסבתא שאין כמוה. היא לימדה עברית בבית ספר יהודי. תלמידים שלה תמיד היו באים ומחבקים אותה ושמחים לראות אותה".

ברטה שוורץ הותירה שתי בנות ובן וארבעה נכדים. הנכד החמישי אמור להיוולד בעוד כשבועיים.

יהי זכרה ברוך.