חזי קוגלר. צילום: ריאן

בשבועות האחרונים הולך וגובר המאבק נגד הקמת תחנת הכוח בצומת קסם, כשלצד ההפגנה שנערכה בשבוע שעבר מול משרד האנרגיה בירושלים נמשכת תנועה ערה גם במאהל המחאה במקום.

אחד האנשים שהפכו במרוצת הזמן לפנים של הפרויקט בקרב עשרות אלפי התושבים של ראש העין וכפר קאסם הוא חזי קוגלר (61), לשעבר מנכ"ל משרד האנרגיה והיום שותף בקבוצת קוגלר־פולישוק המחזיקה ב־23.5 אחוזים מחברת קסם אנרגיה לצד גבעת השלושה, המחזיקה במספר דומה. 53 האחוזים הנותרים נמצאים בידי מבטח שמיר, בראשות איש העסקים מאיר שמיר.

קוגלר שנמצא בפרונט מבין את חשש התושבים מהפרויקט, אבל מבהיר: "מאז שסיימתי את השירות הציבורי דחיתי כל מיזם שפנו אליי לגביו אם חשבתי שהוא לא עומד באינטרסים הציבוריים. לו הייתי חושב שהפרויקט יכול לפגוע בציבור, הייתי נוטש אותו. התחנה הזו היא שירות לציבור ואפילו חיוני מאוד בכך שתספק את צרכי החשמל לאזור באופן מיטבי עם מינימום נזק כשהתועלת עולה עליו בעשרות מונים".

"ערבים ואחראים"

ביקורות רבות נשמעות נגד התחנה, כשהעיקריות הן פגיעה אפשרית במקורות המים באזור, זיהום האוויר כתוצאה מהשימוש בגז טבעי וקרבה לבתי התושבים. "התחנה תופעל רק על ידי גז טבעי, לא מתאן, ואין בכלל שימוש בגז מזוט כפי שאנשים סוברים", אומר קוגלר. "לגבי הסולר, התחנה תופעל באמצעותו רק חצי שעה בחודש כדי שנוכל לבדוק באותו הזמן את תקינות המערכות. שימוש נרחב יותר בסולר ייעשה רק אם תהיה שעת חירום. כלומר, אם לא תהיה אספקת גז לתחנה, אבל מצב זה כמעט בלתי אפשרי".

אז על פי דבריך לא תיתכן פגיעה במקורות המים?

"לא, מכמה סיבות. קודם כל, אנחנו במרחק לא מבוטל מהקידוחים בפועל. יש קידוחים קרובים יותר לראש העין ולפתח־תקוה ולא באזור שלנו. דבר נוסף, מדובר בעומק של עשרות מטרים מתחת לקרקע, שמונעים חלחול של מזהמים לאותם מקורות. כך שגם אם חס וחלילה תהיה דליפה, זה לא יגיע למקורות המים. מעבר לכך, אנחנו נגן על כל אותם מיכלים כדי שלא תהיה דליפה כלל".

מדוע אם כן המשרד להגנת הסביבה וחברת מקורות מתנגדים להקמת התחנה?

"זה לא מדויק. הם אמרו שהמרחב ככללותו רגיש מבחינה הידרולוגית. יש הפקה של מים מאקוויפר, אבל לא מהנקודה שבה אנחנו נמצאים אלא כקילומטר ממנה. בכל פיתוח תשתית בודקים אם יכולה להיות השפעה. זו הסיבה שהגופים הללו מביעים הסתייגויות".

ב־2014 אירע מקרה של דליפת סולר לנחל חגית. אתם ערבים שזה לא יקרה שוב?

"כן, אנחנו ערבים ואחראים לכל נזק במידה שיהיה, אבל לא יהיה".

ומה לגבי ההפעלה בגז סמוך לבתי תושבים?

"אנחנו יודעים בישראל מה הרמות של הפליטות שיכולות לגרום לזיהומים בהתאם לסטנדרטים שנקבעו על פי חוק אוויר נקי. מי שחי באזור המרכז מושפע מכל המזהמים שמגיעים גם מאזורים אחרים. חדרה מייצרת חשמל מפחם, שהמזהמים ממנו גרועים מאוד ועדיין מגיעים לכל אזור המרכז, כמו הפחם שמגיע מאשקלון. התרומה של הגז הטבעי לזיהום האוויר היא מזערית. אנחנו עושים תסקיר השפעת הסביבה והרצנו מודלים בתנאים הכי מחמירים. אם מסתכלים על זיהומים באזור, מה שמוסיף זה ההיקף העצום של כלי הרכב בכבישים".

ועכשיו אתם מגיעים.

"אין פעילות כלשהי ללא השלכות. תקים עוד כמה מפעלים באזור ראש העין ופארק אפק וגם תגיע לזיהומים, אז לא תמשיך לפתח תעשיות? ברור שיהיה פיתוח. אין סיכוי להמשיך ולפתח את אזור המרכז, שכולל את ראש העין, פתח־תקוה וכפר קאסם, ללא אספקת חשמל נוספת. זהו מצרך חיוני. צריך להבין את המצב החמור שאליו נקלענו. כתוצאה מכך אנחנו כבר רואים הפסקות חשמל".

אוהל המאבק. התושבים נחושים

"עברנו משוכות"

אחת הטענות של התושבים היא כי מדינות מערביות באירופה קבעו שהמרחק בין בתי תושבים לתחנת כוח צריך להיות בין 10 ל־15 ק"מ. במקרה הנוכחי מדובר על 700-800 מטר בלבד. "זה לא נכון", קובע קוגלר. "מדינות באירופה והרבה מדינות בארצות הברית מקימות תחנות כוח בתוך הערים על גז טבעי. מבחינת הקריטריונים שהמדינה קבעה ניתן להקים תחנת כוח במרחק מעל 300-400 מטר מבתי תושבים, כי ההשפעות הסביבתיות במרחק כזה מועטות, בטח אם המרחק הולך וגדל. הבתים הכי קרובים באזור שלנו נמצאים בנצבא סיטי, במרחק של כקילומטר".

אם הכל טוב ויפה מדוע יש התנגדות כה עזה ומקיפה, כולל רשויות מקומיות, עמותות כמו טבע ודין ומשרדי ממשלה?

"כדי לקדם את התוכנית היינו צריכים לעבור משוכות לא פשוטות. עברנו גם את שלב הטיעונים עם עשרות גופים שלטוניים שכבר הביעו את הסכמתם בכפוף למספר תנאים ואנחנו במצב של הסכמות. זה לא נכון לצייר את הפרויקט כאילו יש התנגדויות גדולות מצד גופים מקצועיים במשק. לגבי הרשויות המקומיות, זה נושא מורכב יותר. טבעי שאנשים לא רוצים לראות פרויקטים תשתיתיים מרכזיים במרחב שלהם. אסור להתעלם מזה וצריך להביא בחשבון גם את הרגשות של התושבים. נשקיע הרבה אמצעים כדי שאנשים לא ישימו לב שמדובר בתחנת כוח".

כיצד?              

"כל המבנים יהיו מכוסים. היה לנו עדיף ויותר נכון היה לבנות כמה ארובות, אבל צמצמנו לארובה אחת שתגיע פחות או יותר לגובה של קווי חשמל שכבר קיימים בגובה של כ־60 מטר. זה יהיה מכוסה בחיפוי שייראה כמו מגדל. יהיו פליטות ברמה כמעט אפסית, שלא יראו אותן אפילו. מבחינה ויזואלית המבנים ייראו כמו אלו שבאזור התעשייה הצמוד, רק יותר יפים. גם רעש לא ישמעו, רק מי שיעמוד בתוך התחנה".

יש טענה שאומרת שהחומר שייפלט מהארובה יהיה בגובה בתי תושבים ועלול להגיע אליהם. מדוע היא לא נבנתה לגובה רב יותר?

"שמענו את הטענה וכתוצאה מכך הרצנו מודלים עם התנאים המטאורולוגיים שיש באזור. תרחישים מחמירים מצביעים על תוספת מזערית של פליטות לאוויר שהיא כמעט אפסית. מבחינת הגובה, אנחנו רוצים להשתלב באזור כמה שאפשר. ארובה בגובה 100 מטרים זה כבר מפגע ויזואלי".

אין לכך קשר לעניין הטיסות מעל ראש העין?

"נושא ההמראות והנחיתות לא משפיע על התחנה ולא מושפע ממנה".

חזי קוגלר. צילום: ריאן

שקיפות ועדכונים

אחת האלטרנטיבות לייצור חשמל היא באמצעות אנרגיה מתחדשת. קוגלר, שהחל בהתנעת הרעיון כמנכ"ל משרד האנרגיה וממשיך אותו עד היום כיזם, אומר כי הנושא רחוק מלהוות פתרון הולם במדינתנו. "יש לנו מגבלות קשות על הפוטנציאל של אנרגיה מהרוח", הוא מבהיר. "אין לנו מקורות מים לייצר חשמל בהיקף גדול באמצעותם. לכן נשארה האנרגיה הסולארית. ההפקה שניתן להפיק מפאנלים על גגות היא מוגבלת ונופלת בהרבה מהיעדים שהמדינה קבעה באנרגיה מתחדשת. כדי להגביר משמעותית את ייצור החשמל מהאנרגיה הסולארית צריך להקים עוד קווי חשמל על גבי עשרות קילומטרים, שהם בעצמם יהוו מפגע סביבתי ויגבילו את הפיתוח באותם אזורים, במיוחד הפריפריאליים. זו גם סכנה בטחונית שמא הם ייפגעו, לאור המצב שבו אנו חיים במדינה".

בכל התגובות לעיתונות אתם טוענים שקסם אנרגיה עובדת בשקיפות ושיתוף פעולה עם הציבור. לא כולם חושבים ככה.

"אני לא יודע אם אפשר להיות יותר שקופים מאיתנו. בתקופה האחרונה היו מתנגדים שכמעט הפכו לפעילים בתוכנית הקידוחים שלנו. זה לא שטח שלהם ויכולנו להגיד להם שהם לא רשאים להיות שם. לא הפרענו להם ונתנו להם לראות ולתעד. יותר שקוף מזה אי אפשר להיות".

לא הסברתם מה אתם עושים שם בפועל.

"יש אגף שהקמנו לקשרי קהילה, עם אנשי מקצוע שמכירים את הנושא ומקיימים קשר רציף עם מטה המאבק ומעדכנים אותם. נמשיך לעשות את זה. גם אם לא יסכימו איתנו, נהיה שכנים שלהם לאורך כל הדרך. נוסף על כך, הרבה מאוד ממסמכי התוכנית כבר קיימים במערכת מקוונת שפתוחה לציבור של מנהל התכנון. אף פעם לא הסתרנו שום דבר, השקיפות היא ערך עליון אצלנו".

כאיש משפחה, היית מגדל את ילדיך באזור ראש העין וכפר קאסם לאור הקמת התחנה?

"אני כאבא מגדל את ילדיי בקרבת תחנת הכוח ברידינג. יש הוכחה יותר טובה מזו?"

אתה רואה תרחיש שבו תחנת הכוח לא תוקם בסופו של דבר?

(צוחק). "אנחנו במדינת ישראל. כמה שנים אנחנו מחכים לרכבת הקלה? אז הכל אפשרי. אני מאוד מאמין בתחנה ופועל שהיא תקום. אני גם מאמין שנזכה בסופו של דבר לשיתוף פעולה עם הגורמים באזור ונעבוד איתם בצוותא".

מה יש לך לומר למתנגדים שטוענים בכל תוקף כי יעשו הכל כדי שהתחנה לא תוקם?

"נשמח לדבר איתם מתי ואיפה שהם ירצו".

תגובת מטה המאבק: "לדייק בעובדות"

"ראשית, גז גולמי בעצמו הוא ברובו מתאן, שהינו גז החממה העיקרי האחראי, יחד פחמן דו־חמצני, למשבר האקלים המאיים על העולם כולו. שנית, לגבי זיהום המים, קידוחי ראש העין מוגדרים כרדודים מאוד ולכן סכנת הזיהום שלהם ברמת סבירות גבוהה מאוד. לא בכדי יש התנגדות להקמת התחנה במיקום זה.

"הרגישות המדוברת מאיימת על מאגר מים אסטרטגי למדינת ישראל, ולא רק ליישובים שבטווח התחנה. דליפה ממיכלים ואירועי שפך הם לא תרחיש בלתי סביר שלא התרחש בעבר, למרות שימוש במיכלים ייעודיים ועל פי התקן. הקריטריונים שציין חזי קוגלר לגבי מרחק התחנה מאזורי מגורים, נשמח לראות אותם. הם לא קיימים.

"תחליף אנרגיה סולארית הוא אמיתי, ישים ומוכח; קיימות טכנולוגיות להפקה ולאגירה, והמשאבים הנדרשים הם עניין של סדר עדיפות ומדיניות ממשלה. צר לנו שמר קוגלר חושב שמה שמפריע לתושבים זה יופיה של הארובה ולא סכנה אמיתית ומוחשית לבריאותם. קוגלר מתעלם לחלוטין מההשלכות הבריאותיות של תחנת כוח מונעת בגז ובסולר בלב אזורי מגורים. ולבסוף, מעולם לא קיבלנו עדכון מאגף קשרי קהילה של קסם אנרגיה, כל המידע שיש בידינו אין מקורו בשקיפות או העברת מידע מרצון.

"אנו נמשיך לדבוק באמת ובעובדות ונפעל לביטול היוזמה המסוכנת הזו ולעידוד השימוש באנרגיות מתחדשות, למען האינטרס הציבורי ובריאותו".