דור אלטיניובה ז"ל. צילום: באדיבות המשפחה

"לא תיארתי לעצמי שיקרה הנורא מכל". כך מספרת בגרון חנוק אנה פלק, אימו של דור אלטיניובה בן ה-9 שנפטר השבוע בביתו ברחוב סלנט בפתח תקוה. כפי שדיווחנו ביום שני השבוע, דור חזר מוקדם מבית הספר "הס" בדומה לילדים רבים שאינם חשים בטוב, והלך לנוח בחדרו. מנוחה שממנה כבר לא התעורר. ככל הנראה, הסיבה לפטירתו של דור היא חיידק שתקף אותו. 

"בשנה הראשונה אתה דואג ממוות בעריסה, בגיל שנתיים-שלוש אתה דואג שלא יבלע גוף זר ואז אתה אומר לעצמך 'ברוך השם, עברנו את זה'", אומר הראל פלק, בעלה של אנה מנישואיה השניים לאחר גירושיה ממתת אלטיניובה, בעלה הראשון. "הוא הגיע לגיל שהוא מתחיל להיות שותף איתך כמו גבר קטן וכל כך ציפיתי לזה. ואז בא משהו, בלתי נראה, בלי אפשרות לזהות אותו מראש ולוקח לך את הילד".

"אני אמא 9 שנים, ואני כל הזמן מנסה לשחזר לעצמי בראש ואומרת שמלכתחילה לא הייתי לוקחת אותו לרופא במצב שהוא היה, במיוחד לא בחורף עם כל הוירוסים שמסתובבים במרפאות. הוא היה ילד בריא ששנים לא ראה רופא, וגם השבוע, לא היה לו חום ולא הייתה לו קיבה רכה, והבנו לאחר מכן שגם אם היינו עומדים לידו בשינה זה לא היה עוזר", מוסיפה אנה.

פינת הזיכרון  לדור בבית ספר הס. צילום: צוות בית הספר

כשהגענו לבית המשפחה, ישבו הראל ואנה יחד עם מתת וניכר עליהם שהטרגדיה הנוראית איחדה בין שלושתם. "היחסים בינינו תמיד היו מכבדים והיינו אומרים 'שלום' אחד לשני, אבל לכתו של דור חיבר בינינו מאוד", מעיד הראל. "דור תמיד היה נלהב מהרעיון שיש לו שני אבות ושחוגגים לו פעמיים ימי הולדת".

שלושתם סיפרו על ילד חייכן, מצחיק, שלא התעצבן ולא כעס על שום דבר והיה אהוב מאוד על חבריו. "הוא לא היה הכי מקובל ומגניב אבל הוא לא היה צריך את זה. היה בו משהו שאי אפשר שלא לאהוב. הוא היה אומר לכולם 'בוקר טוב', גם לילדים שלא הכיר. אם היה רואה מישהו עצוב, מייד היה מנסה לעודד אותו. לא היתה בו טיפת רוע. גם כשאחותו הקטנה הציקה לו, הוא אף פעם לא הגיע איתה לריבים כמו שנהוג בכל בית. אמרנו לעצמנו שילחם בשביל עצמו, שיהיה פחות תמים".

דור אלטיניובה ז"ל. צילום: באדיבות המשפחה

"רק מהציורים אתה יכול לראות איזה ילד הוא היה", מספר לנו מתת כשהוא מפנה אותנו ליצירותיו שתלויים ברחבי חדרו. "מגיל 6 הוא אמר שהוא רוצה להיות אמן. אמרתי בטח שנה הבאה הוא ירצה משהו אחר", אומר הראל. דור המשיך להתעקש ואחרי זמן קצר בחוג קפוארה, נרשם לחוג אמנות ומהר מאוד הראה את הכישרון הגדול שהיה טמון בו. מעבר לציורים הרבים, דור הכין חוברות קומיקס, פיסל יצירות שונות וניגן על אורגנית.

דור לא היה רק אמן צעיר ומוכשר, אלא גם תלמיד מצטיין כשקיבל תעודת הצטיינות במתמטיקה ואף התנדב בספריית בית הספר מבלי שידעו הוריו. "שאלנו אותו אם זה במסגרת לימודית כלשהי, אז הוא ענה שלא, ושהוא רוצה את זה. יום אחד אחת הספרניות לא הגיעה והוא קרא לילדים בבית הספר לבוא ולקרוא ספרים עליהם הוא המליץ", הם מספרים.

הציורים של דור שתלויים בחדרו. צילום: מתן דויטש

גם בבית הספר "הס" שבו למד, מתקשים התלמידים והצוות המקצועי לחזור לשגרה כשהם מוכים בהלם מוחלט מהמוות הנורא. "כולם כאן מאוד נסערים ומזועזעים", מספרת אחת האמהות מהנהגת ההורים. "הוא היה ילד מקסים, חינני, שאהב לעזור ולהתנדב. במיוחד בספרית בית הספר".

התלמידים הכואבים הקימו קיר לזכרו, כשהם משאירים עליו מילות פרידה וגעגוע. יחד עם צוות פסיכולוגי שנמצא במקום הם מנסים לחזור לספסל הלימודים. מנהלת בית הספר מסדה נחמד פרסמה פוסט בדף הפייסבוק שלה, שבו כתבה "דור האהוב והיקר, הילד שנגע בכולנו. יהיה זכרו ברוך".

חדרו של דור אלטיניובה ז"ל. צילום: מתן דויטש

ציור של דור אלטיניובה ז"ל. צילום: מתן דויטש

צילום: מתן דויטש

צילום: מתן דויטש