מפתן מעיינות ראש העין. צילום: מתן דויטש

כחצי שנה חלפה מאז נסגרו שעריו של בית הספר 'מפתן מעיינות' בראש העין, והסערה סביבו עדיין גועשת. "איבדנו את גלגל ההצלה האחרון לילדים והוריהם, איבדנו מקומות עבודה וקיבלנו שטח מגודר ללא ניצול. עצוב", כתב חבר המועצה רז שגיא על המוסד החינוכי שהמבנים שלו עומדים כיום נטושים וללא כל שימוש. במשרד הרווחה טוענים בתגובה כי המוסד אינו נטוש והוא סגור לצורך עריכת שיפוץ מקיף ומשמעותי (התגובה המלאה בהמשך הכתבה).

בית הספר מפתן היווה מקום מפלט לעשרות תלמידים מכיתות ח'-י"ב, שנשרו מבתי ספר נורמטיביים ובו קיבלו ארוחות חמות לצד לימודי מקצוע כגון נגרות, מכונאות רכב ועוד.

כאמור, לפני קרוב לשנה, בחודש אפריל, קיבלה הנהלת בית הספר הודעה ממשרד הרווחה כי בית הספר עתיד להיסגר, ושנת הלימודים הבאה (הנוכחית) לא תיפתח. לטענת עיריית ראש העין, הסיבה לסגירת המוסד היא מספר תלמידים מועט במקום, אך לפי רז שגיא ומנהלת בית הספר האחרונה סיגלית בן אלי, הסיבות הן אחרות לגמרי.

"כבר כמה שנים שעיריית ראש העין שמה את עיניה על המקום, כדי לייעד לו שימוש אחר, לכן צוות גדול מאגף החינוך בעירייה דאג להפנות את התלמידים שמקומם שם אל מחוץ לעיר", מסביר שגיא. "יצא מצב שהעירייה משלמת על הסעות עבור התלמידים שהפכו להיות בעיה של עיר אחרת. ומאחר ומדובר בתלמידים שבאים ממשפחות קשות יום לרוב, ואוכלוסיות חלשות, הם לא יכולים לנהל מאבק כדי לשנות את המגמה. עם הזמן קטן מספר התלמידים במקום מראש העין ל 5-7 תלמידים ואז הוחלט לסגור את המוסד.

"נוצר מצב שבו כולם מפסידים- גם פוטרו כל סגל בית הספר, גם התלמידים נשארו בלי מסגרת וגם משרד הרווחה שמחזיק בשטח, לא מאפשר לעירייה לעשות בו שימוש אחר. כרגע ישנם תלמידים שלא מצאו פתרון במסגרת אחרת, והמבנים עומדים נטושים במרכז ראש העין כולל מגרש ספורט, אותו קידם שר הרווחה שעומד ללא שימוש".

מפתן מעיינות ראש העין. צילום: מתן דויטש

"כשנכנסתי לתפקיד כמנהלת בית הספר, לפני כשלוש שנים, הודיעו לי מראש שהמקום מיועד לסגירה אבל יחד ניסינו למצוא פתרונות להחזרת המקום לפעילות מלאה", מספרת סיגלית בן אלי, המנהלת האחרונה של בית הספר. "אמרתי שאי אפשר להמשיך במקום, כל עוד הוא נראה כמו בימי העלייה הראשונה ולכן בית הספר עבר שיפוץ, כשגם מגרש הספורט עבר מתיחת פנים רצינית. באותה שנה העירייה סירבה לשלוח ילדים לשם ולהגדיל את מספרם. רק שנה לאחר מכן, היא עשתה זאת, וגם במספרים בודדים. הרעיון מבחינתם היה לא לשלוח ילדים למוסד כדי 'לייבש את הביצה'".

במבט לאחור, אל מי מופנה עיקר הכעס שלך?

"הטענות שלי היום הן כלפי משרד הרווחה שסגר את המקום, אך זה נעשה בדחיפה של הרשות המקומית. העירייה חשבה שאם היא תעשה רעש, היא תוכל לקבל את המבנים ולעשות בהם כרצונה, אך היא יצאה קירחת מכאן ומכאן ובעצם הבקיעה שער עצמי. אני חושבת שמשרד הרווחה לא היה ממהר לסגור את המוסד אם העירייה הייתה משווקת אותו כמו שצריך".  

"הובטח שהמקום יהפוך להיות מרכז תעסוקתי לנוער אבל עד היום אבן לא נהפכה במקום. מה הייתה הבהילות לסגור אותו? התלמידים יכלו להנות מעוד שנה לפחות בבית הספר, ותלמידי י"ב יכלו לסיים את הלימודים. מדובר בילדים שהרגישו נח במקום שרומם אותם. אני יודעת שהיום חלק גדול מהתלמידים מסתובב ברחובות כי אף אחד לא דואג להם. מי ידבר בשמם? מי יהפוך את השולחן? הבטחתי שאנסה לעשות הכל כדי לעזור להם ופניתי גם לחברי כנסת, אך כרגע לא נמצא פתרון".

מעיריית ראש העין נמסר בתגובה : "מפתן "מעיינות" הוקם ומנוהל ע"י משרד הרווחה והעבודה וההחלטה לסגור אותו התקבלה לפני שלוש שנים והינה של משרד הרווחה ולא של העירייה. במהלך שלוש השנים, למדו במוסד כ-30 תלמידים בלבד ובתוכם בין 4-5 תלמידים תושבי העיר. מרבית התלמידים שלמדו במוסד חינוכי זה הינם תושבי חוץ ולא תושבי העיר. 

המפתן נסגר בשל מיעוט תלמידים. אנשי המקצוע מועסקים ע"י משרד העבודה והרווחה ומשרד החינוך ולא ע"י העירייה. ראש העיר פנה למשרד הרווחה בבקשה לקבל את המבנה ולהפוך אותו למוסד חינוכי. משרד הרווחה השיב בשלילה ואנו ממשיכים לפעול לקידום הנושא".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "המוסד אינו נטוש הוא סגור לצורך עריכת שיפוץ מקיף ומשמעותי, והפיכתו למסגרת טיפולית-חינוכית חדשנית לבני נוער בסיכון. כל התלמידים שובצו למסגרות חינוכיות מותאמות בראש העין והסביבה".