"אם אתה טס, אתה לא חוזר", הזהירה ורד צבי, אחות ותיקה במרפאת מכבי שירותי בריאות בראש העין, את שלמה זבידה (77), תושב העיר, בשבוע שעבר.

זבידה בסך הכול "קפץ" למרכז הרפואי באזור התעשייה לב הארץ הסמוך למקום עבודתו לבדיקה שגרתית לפני טיסה לחו"ל. האחות זיהתה שהוא נתון בסכנת חיים והצילה את חייו.

זביידה וצבי. צילום: מכבי

שלוש שעות לפני עלייתו למטוס, לנסיעת עסקים, הגיע זבידה למרפאה, משום שבשיחה אגבית עם אשתו היא הציעה לו ללכת לעשות בדיקת אק"ג בשל לחצים בחזה שסבל מהם שבוע קודם לכן. בזכות היכרותו האישית את הצוות הרפואי של מכבי ומשום שהמרפאה סמוכה למקום עבודתו השתכנע זבידה ללכת להיבדק.

"הגעתי למרכז הרפואי בשעות הצהריים, כשעה לאחר סיום שעות הפעילות של המרפאה", מספר זבידה. במרפאה הוא פגש את האחות צבי שעובדת במקום כבר 13 שנים. צבי ביקשה ממנו לשבת על מיטת הטיפול בחדר האחיות ולאחר שיחה קצרה החליטה לערוך לו בדיקת אק"ג. "הייתי בטוח שהבדיקה תימשך כמה דקות ואחריה אמשיך הביתה", הוא נזכר. "הסתכלתי על השעון וראיתי שבעוד שלוש שעות אני כבר צריך להיות במטוס בדרך לטורקיה וביקשתי שנעשה את זה כמה שיותר מהר".

ואלם תוכניות לחוד ומציאות לחוד. צבי קיבלה את תוצאות הבדיקה ונדהמה. היא מיהרה לעדכן את זבידה שהיא מזמינה בדחיפות ניידת טיפול נמרץ, אבל אז התגלע ויכוח בין השניים. זבידה הסביר שהוא חייב לחזור הביתה, ולא, יחמיץ את הטיסה, ואילו צבי הסבירה לו ש"לאור התוצאות החריגות של בדיקת האק"ג הוא חייב להגיע בדחיפות לבית החולים. הוא ניסה לשכנע אותי שהוא יסתדר ושהוא חייב לחזור הביתה, אבל הבהרתי לו שמכאן הוא יוצא רק בניידת".

זבידה לא ציפה להתפתחויות האלה והופתע מנחישותה של האחות. לדבריו, הוא "ידוע כאדם שעומד על שלו, אבל כשוורד הסבירה לי בפשטות שאם אטוס לא אחזור הבנתי שאני בסכנת חיים והתחלתי להתרגל לרעיון שאצטרך לוותר על הטיסה לטורקיה".

בשלב זה הגיעה למרפאה ניידת נט"ן ופינתה את זבידה בדחיפות לבית החולים, ושם הוא אושפז במחלקת טיפול נמרץ בשל פרפור חדרים ודופק נמוך. הוא שהה בבית החולים עשרה ימים, והושתל לו קוצב לב כדי לסייע בהסדרת הדופק שעלה וירד בקיצוניות. "בזמן האשפוז הבנתי שלמעשה הייתי בסכנת חיים ממשית", הוא אומר. "עקשנותה של ורד, שמנעה ממני להגיע לטיסה, היא שהצילה את חיי".

יומיים לאחר ששוחרר מבית החולים הגיע זבידה למרכז הרפואי בראש העין כדי להודות לצבי על הטיפול המסור ועל כך שלא ויתרה לו ומנעה ממנו לטוס. זבידה סיפר לצוות הרפואי על שאירע ושיבח את האחות הוותיקה על שהצילה את חייו. "אני לא בן אדם כזה, אבל כשסיפרתי את הסיפור התרגשתי מאוד ואפילו הזלתי דמעה", הוא אומר. "רק בדיעבד הבנתי עד כמה חמור היה המצב. אני שמח שזכיתי לפגוש דווקא בוורד, שהתנהלה במקצועיות וברגישות והצילה את חיי. בלעדיה לא הייתי כאן היום".